מגמות יסוד בתנועת חמאס ממבצע "צוק איתן" ועד "חרבות ברזל"

רס"ן (מיל') גיא אביעד , לשעבר קצין וחוקר במחלקת ההיסטוריה של צה"ל. השתתף בצוותי תחקור מטכ"ליים שעסקו בלחימה בעזה בשנים 2014–2021, ומחבר הספר לקיסקון חמאס. 19.09.2024

במהלך כ־15 שנה הקימה חמאס צבא של ממש בעזרת מנגנוני התנועה בחו"ל, וערכה את ההתאמות הנדרשות במבנה הארגוני שלה. הכול לטובת תוכנית מבצעית התקפית, שיישמו בשטחה הריבוני של ישראל ב־7 באוקטובר, ועתידה להילמד דורות רבים קדימה במיטב המכללות הצבאיות. מאמר על הצד האחר של הגעה: חמש מגמות מרכזיות בתנועת חמאס בשנים 2014–2023 אל מול יעדי העל ויעדי המשנה שלה
מפגן של מחבלי חמאס. הזרוע הצבאית של חמאס, שבמהותה היא ארגון לומד, הפיקה לקחים ממבצע "צוק איתן" והטמיעה אותם בבניין  הכוח שלה. מקור: אתר צה"ל

מפגן של מחבלי חמאס. הזרוע הצבאית של חמאס, שבמהותה היא ארגון לומד, הפיקה לקחים ממבצע "צוק איתן" והטמיעה אותם בבניין הכוח שלה. מקור: אתר צה"ל

ב־7 במרס 2024 הפיץ צה"ל את הפקודה המטכ"לית לתחקור האירועים שקדמו למלחמת "חרבות ברזל" ועד לשלב שבו הושגה שליטה ביטחונית בבנגב המערבי. חטיבת הזמן שאליה התייחסה הפקודה עוסקת בשנים 2018–2023, מתחילתן של צעדות השיבה בגבול הרצועה, שזכו לשם הקוד הצה"לי אירועי "שומרי הסף", ועד לפלישת חמאס לשטח ישראל ולשלושת הימים הראשונים שבהם פעל צה"ל לטיהור השטח מנוכחות אויב.

שניים מתוך ארבעת מוקדי התחקור העיקריים נועדו לבחון את המענה האופרטיבי לאיום שנשקף מרצועת עזה ואת תפיסת המודיעין והאויב באותן חמש השנים, בעוד השניים האחרים עוסקים במסגרת זמן מצומצמת באוקטובר 2023. הבחירה בשנת 2018 ובאירועי ”שומרי הסף“ כנקודת הפתיחה אינה מקרית. תחילתו של מיזם צעדות השיבה ביום האדמה ב-30 במרס סיים תקופה בת שלוש שנים וחצי שהייתה רגועה באופן יחסי בגזרת הרצועה, ופתח תקופה סוערת שכללה הפרות סדר על הגדר וכ- 15 סבבי לחימה בתדירות גוברת והולכת ובעוצמות משתנות. ואולם כדי להבין טוב יותר כיצד הגענו לשבת המדממת של 7 באוקטובר ,2023 ובפרט כיצד תנועת חמאס בעזה בנתה צבא טרור בהיקף כזה ברצועת עזה, נדרש ניתוח עמוק יותר, שלכל הפחות יתחיל בנקודת הסיום של מבצע ”צוק איתן“ בקיץ 2014 מאמר זה מתמקד בצד האחר של הגבעה, ומטרתו להצביע על חמש מגמות מרכזיות בתנועת חמאס בשנים 2023–2014 אל מול יעדי העל ויעדי המשנה שלה.

תנועת חמאס אשר השתלטה בכוח על רצועת עזה ביוני 2007 שמה לה למטרה לשמור על שלטונה, ומאז נקטה שיטות מגוונות לשבירת המצור שלתפיסתה השיתה עליה ישראל. הרצון של ממשל חמאס לספק את צורכי האוכלוסייה, בד בבד עם הברחה ”סיטונאית“ של חומרי גלם ואמל“ח, נתפסו כבעלי חשיבות לביצור שלטונה מבית וכתנאי הכרחי למימוש שני יעדי-על נוספים הנוגעים הן לזירה הפנים-פלסטינית הן למאבק המזוין בישראל. תנועת חמאס ראתה עצמה, בראייה ארוכת טווח, אלטרנטיבה לאש“ף. הצטרפותה לתהליך הפוליטי בשנים 2005–2006 והשתתפותה במערכות הבחירות המקומיות והכלליות, סימנו את תחילתו של תהליך השתלטות בגישה עקיפה אך לגיטימית, בעוד ב-7200 בחרה בעימות חזיתי וכוננה ממשל משלה ברצועה. במקביל, חמאס לא נטשה את החזון האידאולוגי שלה ליזום מערכה עם ישראל שתזרז את קיצה.

 לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן