טיהור מרחב – ההיית או חלמתי חלום?
בעשור האחרון החל צה”ל לפרק את הציווי האלמותי אותו קיבל כל כוח מתמרן, “יתקוף ויכבוש”, להישגי משנה. ההישגים המבצעיים תורגמו לכדי טכניקות קרביות שנועדו להפריד את שלב ההתקפה וההסתערות, מהשלבים שאחריה – כיבוש, טיהור מרחב, השגת שליטה מבצעית וכדומה.
ואולם, בחלוף יותר מעשור מאז החלו להטמיע מונחים אלה, ניתנה לי לראשונה ההזדמנות כסגן מפקד צק”ג משוריין להבין את משמעותם, את הפיזיקה של כל שלב בקרב, את ההכנות שעשיתי לקראתם, ואת הדברים שלא הכנתי נכון להשלמתם. התאפשר לי לראות את ההכנות והמימוש של קרב ההתקפה, לעומת ההכנות והמימוש של קרבות טיהור מרחב וקרבות נסיגה.
בבסיס מאמר זה עומדת הטענה כי שלב טיהור המרחב ברמת הגדוד והחטיבה הוא השלב המשמעותי, הארוך, הסיזיפי והמאיים ביותר לכוחותינו בקרבות מלחמת “חרבות ברזל”. למרות זאת, מערכת ההכנות שנעשתה אליו בהקשרי בניין הכוח והרכבו, באימונים, במודיעין ובכשירויות הפרט והצק”ג היו לקויות, ולא תאמו את הנדרש מאיתנו בלחימה. הדרג שהוביל שלב זה היה בעיקרו דרג הפלוגה, נטול היכולות המשלימות הנדרשות לשלב זה, דוגמת אש, חבלה ואיסוף קרבי, ולכן שלב זה ארך זמן רב, ובוצע בצורה חלקית בלבד.