ההגנה המרחבית ומלחמת "חרבות ברזל"

ד"ר דותן דרוק , מנהל לחימה בחטיבה 401, חוקר בכיר במרכז דדו 31.01.2024

רעיון פינוי היישובים אינו חדש. הדיון בו מתקיים בישראל ממלחמת העצמאות ומתממש בגבול הצפון במהלך מלחמת "חרבות ברזל". לפינוי יישובים השפעה מורלית על האוכלוסייה והמנהיגים, אך הכנה מתאימה של המנהיגים והציבור לכך יכולה לאפשר שימוש יעיל בכלי זה, תוך השארתו ברמה הטקטית והוצאתו מכללי המשחק האסטרטגי

מרחבי הגבול של ישראל, תפרוסת האוכלוסייה בה, מודל "צבא העם" ושיטות הפעולה של היריבים לסוגיהם מחייבים לכלול את מרחבי הגבול על כל מרכיביהם בארגון ובבחירת שיטת ההגנה. ב־7 באוקטובר 2023 פתחו כוחות חמאס בהתקפת פתע מבוזרת על יישובים, מחנות ומוצבי צה"ל במרחב עוטף עזה ואף מעבר לו, רצחו אזרחים ביישובים ובאזור, לרבות מאות ממשתתפי מסיבה שהתקיימה סמוך לקיבוץ רעים, הרגו בקרבות לוחמים ממערך ההגנה של צה"ל בגבול ולוחמים שהגיעו מביתם לסייע בקרבות וחטפו אזרחים ולוחמים חיים ומתים לשטחי עזה. פריצתה של מלחמת "חרבות ברזל" ממחישה את הצורך לדון מחדש בתפיסת ההגנה המרחבית כפי שהייתה בשנים הראשונות של מדינת ישראל, ולהתאימה למציאות בהווה ובעתיד הנראה לעין.

במאמר זה אסקור את התפיסה של ההגנה המרחבית בימי ראשיתה של ישראל ואת שקיעתה בפועל, ממלחמת סיני ועד סוף העשור הראשון של המאה ה־21. כמו כן, אתאר את האיומים על מרחבי הגבול שפיתחו "צבאות הטרור" חזבאללה וחמאס – שאף התממשו ב־7 באוקטובר.

לקריאת המאמר המלא  לחצו כאן

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן