הקרב על נפח

גשר אריק. צילום: ויקיפדיה

ב־6 באוקטובר 1973 ב־8:00 בבוקר התקשר סא״ל (מיל׳) רן גוטפריד למפקדו. גוטפריד, מפקד גדוד 93 בחטיבה 679, שמע מעל ביתו רעש מטוסים חריג ושאל אם עליו להגיע לבסיס, אך נענה בשלילה ובהבטחה "הכל בסדר". שעה לאחר מכן הוזעק גוטפריד למחנה יפתח במסגרת גיוס כולל של החטיבה, ובהגיעו ב־12:00 שמע בתדרוכים עם המח"ט אל"ם אורי אור ומפקד האוגדה תא"ל רפאל איתן (רפול) כי יש ידיעות שעומדת לפרוץ מלחמה ושעל הכוחות להתחיל להצטייד. גוטפריד העיד כי לא האמין שעומדת לפרוץ מלחמה, אלא שציפה ל"יום קרב רציני". כשעתיים לאחר הגעתו לגזרה פרצה מלחמת יום הכיפורים.

יממה לאחר מכן כבר הוטל גדודו למערכה במסגרת אחד הקרבות החשובים ביותר בשלב הבלימה במלחמה – הקרב על נפח. מסיפור הקרב, במיוחד מסיפורו האישי של גוטפריד, ניתן ללמוד על הקושי במעבר משגרה לחירום, על חשיבות המילואים ובעיקר, על מחיר ההפתעה במלחמה. לצומת נפח נודעה חשיבות אסטרטגית משתי סיבות עיקריות. הראשונה הייתה שהצטלבו בו ציר הנפט שחצה את הגזרה לרוחב, וציר האורך שהוביל מקוניטרה לגשר בנות יעקב, וכן נמצא בו מחנה יצחק, שהיה למפקדה העיקרית של אוגדה 36 שהגנה על רמת הגולן. הסורים הקדישו מחשבה רבה לכיבוש הצומת והמחנה, וכבר במטס הפתיחה הסורי נפגעו עשרה מהחיילים ששהו בבסיס. 

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן