"החצר האחורית" של התכנון המבצעי: בסיס היערכות לצליחת התעלה

מתחם ״החצר“ בהיערכות לחציית התעלה. צילום: ארכיון צה“ל ומערכת הביטחון

אחת המשימות האחרונות שנערכו בתקופתו של אלוף אריאל שרון כמפקד פיקוד הדרום הייתה הכנת "חצר" הצליחה. במהלך אפריל 1973, כחלק מהאצת המוכנות של תקופת הכוונות "כחול־לבן", קידם פיקוד הדרום הקמת שטח חפור מוקף בסוללות עפר על הגדה המזרחית של תעלת סואץ בין מעוז "מצמד" א' למעוז ״מצמד“ ב' מצפון לחופי האגם המר הגדול.

מפקדת פיקוד הדרום התלבטה רבות בין היתרונות והחסרונות בפריסת מתחם זה, אך לבסוף הוחלט על הקמת בסיס היערכות בצורת טרפז בגודל 300 על 150 מטר, ומסביבו הוקמה סוללת עפר מלבנית. ניתן להבין כי אחת הסיבות המרכזיות להקמת "החצר" באזור זה הייתה שני צירי האורך שהובילו אליו – "טרטור" ו"נחלה". אלה התחברו אל ציר הרוח המרכזי "לכסיקון" ואל הציר הלוגיסטי הפיקודי "עכביש" שתוכנן לאפשר את דחיפת אמצעי הצליחה בדרך הקצרה והישרה ממרחב מחנה "טסה" ושטחי ההתארגנות "יוקון".

"החצר" נועדה לשמש את הכוחות להתארגנות לקראת צליחת התעלה מערבה. כמו כן, מתחם זה נועד לצבירה ולפריסה של כוחות סיוע קרבי וסיוע מנהלתי שיאפשרו לכוחות הצולחים רציפות והמשכיות. שרון לא הספיק לראות את המתחם הגמור בטרם החליפו ביולי 1973 אלוף שמואל גונן (גורודיש). למותר לציין כי האופן שבו היו הכוחות הלוגיסטיים אמורים לפרוס לא תורגל במתווה מלא. כל אלה נפגשו עם המתחם רק חודשים ספורים לאחר מכן, ואז זכתה ״החצר“ לכינוי טרגי יותר – ״חצר המוות".

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן