לוחמת משפט 2.0 – תובנות ממלחמת רוסיה–אוקראינה וההקשר הישראלי
לפני כעשור פרסמתי במערכות את המאמר "לוחמת משפט – איומים והזדמנויות", שהצביע על התפתחות חזית חדשה בלוחמה המודרנית שכוּנתה "לוחמת משפט" (lawfare). במסגרתה צדדים ללחימה ותומכיהם משתמשים בכלים משפטיים שונים, בעיקר בזירה הבין־לאומית, כדי לפגוע בלגיטימציה של היריב ולהשפיע על חופש הפעולה המבצעי שלו. במאמר הצעתי דרכים להתמודדות עם התופעה, ואף לעשות בלוחמת המשפט "שימוש התקפי". בחלוף כעשור נראה שתופעת לוחמת המשפט התעצמה והאפקטיביות שלה גדלה. בהקשר הישראלי הדברים באו לידי ביטוי, בין היתר, בפעולות "לוחמת משפט" נגד ישראל בפורומים בין־לאומיים שונים, בעיקר בתגובה למבצעים של ישראל ברצועת עזה ולמדיניותה ביהודה ושומרון. כך למשל לאחר כל המבצעים המשמעותיים ברצועת עזה, משנת 2009 ואילך, הקימה מועצת זכויות האדם של האו"ם ועדות חקירה בין־לאומיות לבחינת פעולותיה של ישראל במהלך המבצעים, שהמנדטים שניתנו להן היו מוטים נגד ישראל ותוצאותיהן היו ידועות מראש; במרס 2021 נפתחה חקירה פלילית בבית הדין הפלילי הבין־לאומי בהאג בעניין "המצב בפלסטין"; ובדצמבר 2022 ביקשה העצרת הכללית של האו"ם מבית הדין הבין־לאומי לצדק לכתוב חוות דעת בעניין ההשלכות המשפטיות הנובעותמהמדיניות והפרקטיקה של ישראל באזור יהודה ושומרון.
מעקב אחרי לוחמת המשפט בהקשרי מלחמת רוסיה–אוקראינה מלמד כי הפעולות שנוקטים הצדדים יצרו תקדימים והאיצו תהליכים, הצפויים להשפיע על האופן שבו ישתמשו מדינות בלוחמת משפט בעימותים עתידיים. במאמר אתייחס לתקדימים ולתהליכים אלה, ולהשלכות העשויות להיות להם ביחס ללחימה עתידית של ישראל. בשל כך אמליץ מספר המלצות קונקרטיות, החיוניות בראייתי להתמודדות עם אתגרים כאמור בהקשרי מלחמה עתידית.