עד מלחמת האזרחים נשא חיל ההנדסה הסורי את מבטו לכיוון ישראל והתמקד במניעת התמרון וההתקרבות של הכוחות הישראליים לכיוון דמשק. מלחמת האזרחים הביאה לידי ביטוי את הקושי הקיים בלחימה אורבנית. חיל ההנדסה הסורי המשוקם ככל הנראה יתבסס ויהיה מיומן יותר בטיפול בחומרי נפץ, במיגון ערים ובבניית מנהרות לחימה
לוחמים סורים חופרים וממלאים שקי חול בזמן הלחימה, יוני 2019. "אנחנו חופרים תעלות כדי להגן על עצמנו ועל לוחמי ג'האד"

לוחמים סורים חופרים וממלאים שקי חול בזמן הלחימה, יוני 2019. "אנחנו חופרים תעלות כדי להגן על עצמנו ועל לוחמי ג'האד"

מלחמת האזרחים בסוריה העמידה אתגרים חסרי תקדים בפני הצבא הסורי בכלל וחיל ההנדסה שלו בפרט. עד המלחמה הורכב החיל1 משלושה גדודים סדירים. סוריה, שקיבלה את עצמאותה מהאימפריה הצרפתית ב־1946, שלחה בראשית דרכה את קציני החיל להכשרה באקדמיה אמריקנית.2 לאחר ההפיכה של מפלגת הבעת' ועליית הקומוניזם ב־1954 שונה הכיוון המדיני, ואת ניסיון ההתקרבות למערב החליף הרצון להתקרב אל ברית־המועצות, לימים רוסיה, שתמכה בשינוי באמצעות מתן ציוד והכשרה סובייטיים.3

במהלך מלחמת האזרחים שינה חיל ההנדסה את פניו, כמו שאר הצבא הסורי, שפגש אויב המכיר היטב את השטח במדינה ומשתמש בכפר ובמרחב העירוני לצמצום יתרונו היחסי של הצבא. ההתקוממות שהחלה בעיר דרעא התפשטה ברחבי סוריה בכמה מחוזות במקביל, והצבא הסורי התקשה מאוד להתמודד עם המהלך ולרכז מאמץ.

בתחילת הלחימה נאלצו כוחות ההנדסה, כמו שאר כוחות הצבא הסורי, להתרגל למציאות מבצעית אחרת מזו שאליה התכוננו. לפני המלחמה התבססה תפיסת הלחימה של חיל ההנדסה הסורי על הלקחים שנלמדו בעקבות מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים ומלחמת לבנון השנייה נגד ישראל.4 עד 2011 הכין חיל ההנדסה הסורי את כוחותיו למכשולים שצה"ל עלול היה להציב בפניו, אבל מבנה המכשולים שהציבו בפניו המורדים, כמו גם הרכבם, היה אחר; הגישור ופינוי הצירים שאליהם התכונן החיל היו מותאמים למאפייני השטח של רמת הגולן ושל לבנון, אבל למשימות שבהן נדרשו לעמוד מול המורדים היו מאפיינים אחרים (בין היתר, נהרות ולא תעלות, פריצת צירים במתחמים אורבניים ולא צירים הרריים, ויצירת פרוזדורים לוגיסטיים לאוכלוסייה אזרחית).

למעשה, מלחמת האזרחים הציבה מול כוחות ההנדסה הקרבית של צבא סוריה שלושה אתגרים עיקריים: פריצת מכשולים ומטענים, כחלק מצוות הקרב המשולב שהצבא הסורי הפעיל במבצעים התקפיים; אפשור התנועה של הצבא, בין השאר באמצעות גישור ופינוי צירים; והאתגר השלישי, שהתגבש בשנים המאוחרות יותר של הלחימה - מתן סיוע בשיקום המדינה בעקבות נזקי המלחמה.  

מאמר זה יבחן כיצד התמודדו ועדיין מתמודדים כוחות ההנדסה של צבא סוריה עם האתגרים ההנדסיים שמציבה הלחימה, לאן מועדות פניהם בהשקיפם אל היום שאחרי מלחמת האזרחים, וכיצד מתוכנן להיבנות בניין הכוח של חיל ההנדסה בעקבות הקרבות, הלימוד והטמעת הלקחים.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן

הערות

  • המונח הנכון בצבא הוא "מנהלת ההנדסה" או "יחידת ההנדסה", מכיוון שבצבא הסורי יש עוצבות, אגפים ומנהלות ואין חילות כמו בצה"ל. לטובת הבנת המאמר אמשיך להשתמש במונח זה. 

  • Certified in the Ministerial Cabinet Resolution No. 760 of 9/9/1947 - Official Gazette of 1947, pp. 17-58.

  • Omran Center for Strategic Studies, Transformations of the Syrian Military: The Challenge of Change and Restructuring , 31 December 2018.

  • Brig. Gen. Muni Katz and Nadav Pollak, "Hezbollah's Russian Military Education in Syria", The Washington Institute - Policy Watch 2541, 24 December 2015.