ב־2016 ערך חיל הים ההודי בפעם השנייה בתולדותיו את ה־Review Fleet International, בעיר ויסאקהפאטנום השוכנת לחופו של מפרץ בנגל במזרח היבשת. הכינוס, שנערך בפעם האחרונה ב־2001 ואותו ניתן להגדיר מעין מסדר ראש הממשלה לצי, הוא האירוע הימי הגדול ביותר במדינה, המושך אליו נציגים של למעלה מ־50 מדינות מרחבי העולם. בנאומו ציין ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, את השינוי שעברה המדינה במהלך 15 השנים שחלפו מהכינוס הקודם. הוא הדגיש את חשיבותם של מרחבי הים בכלל ושל האוקיינוס ההודי בפרט לצמיחתה של המדינה ושל הכלכלה העולמית.
המרחב הימי, אליבא דראש ממשלת הודו, הוא מרחב מחבר יותר מאשר מפריד, כולל אתגרים גדולים אך טומן בחובו גם הזדמנויות אדירות, עמן יצליחו מדינות העולם להתמודד רק דרך שיתוף פעולה ולא דרך תחרות. עוד הוסיף מודי כי נתיבי השיט צריכים להישאר פתוחים וחופשיים לכל, ללא מגבלות כלשהן, והמדינות חייבות להשתמש במרחב הימי על־מנת להשיג שלום ולא על־מנת ליצור עימותים. מודי הדגיש כי הודו הייתה מאז ומעולם אומה ימית, בעלת מסורת ימית עשירה ושכלכלתה נסמכת על התווך הימי. מקורות האנרגיה שלה מושתתים על אוצרות הים ועל נתיבי השיט. בחזונו הוא רואה את האוקיינוס, ה־SAGAR (כשמה של תוכניתו לשיתוף פעולה אזורי) מביא ביטחון, שגשוג וצמיחה לכלל המדינות.
שנה קודם לכינוס פרסם חיל הים ההודי את האסטרטגיה הימית החדשה שלו. מסמך זה מציב תפיסה אסטרטגית מגובשת וחדשנית בנוגע לאופן בו רואה חיל הים ההודי את עצמו, ואת תפקידו בביטחון הלאומי של המדינה. יתרה מכך, אסטרטגיה זו חורגת מהגבולות הצבאיים המסורתיים. מציבה בפנינו את האפשרות למבט מעמיק יותר על התפיסה האסטרטגית של הודו כולה, ועל האופן בו היא רואה את עצמה כשחקן במערכת העולמית בכלל ובמערכת האינדו־פסיפית בפרט. חיל הים רואה עצמו גורם משמעותי בגיבוש האסטרטגיה וביישומה, ועל כן ראה לנכון לכתוב אסטרטגיה ימית רבתי שהייתה חסרה למדינה.
החשיבות של לימוד והבנת האסטרטגיה ההודית מתחדדת לאור ההבנה שזירת האוקיינוס ההודי רוחשת אינטרסים משמעותיים של מעצמות שונות, ובשל כך מהווה מעבדה בזעיר אנפין לבחינת הסדר העולמי המתפתח. זאת בתקופה של אי יציבות על רקע אתגור ההגמוניה האמריקנית, והבנת המשמעויות הראשוניות מתופעת נדידת המרכז הכלכלי העולמי מזרחה.