ורדן במלחמת העולם הראשונה
הורדת PDF
מצבת הזיכרון של ורדן. במהלך המערכה ספג כל אחד מהצדדים מאות אלפי אבדות, אך יצא ממנה ללא הישג משמעותי. צילום: Staudt W
המערכה בוורדן הייתה רק חלק קטן ממלחמת העולם הראשונה, המציגה בפנינו שאלות רבות – מדוע פרצה? איך נוהלה? ואיך הסתיימה? מקובל למתוח ביקורת על כל הצבאות שיצאו למלחמה ב־1914, בטענה שהם התעלמו מהיתרון שעוצמת האש נותנת למתגונן, וטיפחו במקום זאת את "פולחן המתקפה". טענה מקובלת זו מתרכזת ברמה הצבאית־טכנית. אבל הכשל החמור יותר אצל רבים היה ברמה הצבאית־מדינית, במה שאפשר לכנות "פולחן הניצחון המכריע". כלומר בהנחה שאם רק יגבשו תורת לחימה מתאימה ותכנון מבצעי טוב - יוכלו להבטיח את השגת הניצחון המכריע המיוחל.
יש הטוענים כי היה קשה לנהל את המלחמה באופן רציונלי בגלל כשלים במערכת הקשרים בין אנשי הצבא לבין המדינאים, וכי מבחינה זו היה לדמוקרטיות יתרון. אחרים מסבירים כי במהלך רוב שנות המלחמה, הייתה תמימות דעים בין אנשי הצבא ובין המדינאים הייתה דעת הקהל, שהושפעה מרעיונות לאומניים כוחניים. ברוב המדינות שנלחמו, וכי מה שהקשה גם על אלה וגם על אלה קל להסכים שלכוח יש מגבלות, ולעיתים עדיף לחתור להישגים חלקיים ולהסדר. אבל היכולת להגיע להסדר תלויה בעמדות שני הצדדים, ואם צד אחד מעדיף הסדר אז לצד השני יש לכאורה סיבה לא להסכים. לא תמיד ברור אם אפשר למצוא אינטרס משותף כבסיס להסדר, והשקעת מאמצים בחיפוש אינטרס משותף גובה מחיר.
השאלה המעשית העיקרית היא מדוע, אחרי שפרצה מלחמה ב-1914, ואחרי שהתברר מחירה והקושי להשיג הכרעה, לא הגיעו להסדר? יש הטוענים שאפשר היה להגיע להסדר בין גרמניה ואוסטריה ובין צרפת ובריטניה, אם גרמניה הייתה מוותרת במערב ומקבלת פיצוי גדול במזרח על חשבון רוסיה. בפועל היו מנהיגי המדינות הגדולות צריכים להנהיג קואליציה פנימית וקואליציה של בעלות ברית, והדבר הטיל עליהם מגבלות ואילוצים רבים שלא אפשרו להם להגיע להסדר. יש הטוענים כי האשליה האמיתית היא הטענה שאפשר היה לסיים את המלחמה בהסדר, בלי לחכות להכרעה צבאית.
האירוניה היא שגרמניה הובסה במלחמת העולם הראשונה, אך מצבה האסטרטגי אחריה היה טוב יותר מאשר לפניה. במזרח חצצה בין גרמניה ובין רוסיה מדינה חדשה ואנטי רוסית - פולין. ואילו האויב במערב, צרפת - היה מותש, ולא קיבל תמיכה מבעלי בריתו כאשר ניסה לגבות מגרמניה את מחיר המלחמה. גרמניה הובסה גם במלחמת העולם השנייה, אבל זה לא מנע ממנה להגיע, אחרי חמישים שנה, למעמד הגמוני באירופה ולהתאחד מחדש, וזאת ללא שימוש בכוח צבאי.
מערכת ורדן הפכה לסמל של קרבות קשים וחסרי תכלית, אבל חלק מהחוכמה המקובלת בנוגע למלחמת העולם הראשונה בכלל ועל ורדן בפרט לוקות בפשטנות. למעלה ממאה שנים חלפו מאז הקרב על ורדן, אך הלקחים מאותו קרב יכולים להוות כר פורה לדיונים בצה"ל כשהוא ניגש לנתח את הבעיות שלו בצפון ובדרום. לא קל לקשר בין הפן הפוליטי־דיפלומטי־צבאי ובין ניהול, תכנון וביצוע של הפעילות הצבאית. נושא תפקיד האש בלחימה, תפקיד השחיקה בלחימה והשאלה מי יכול לעמוד טוב יותר בשחיקה - הם נושאים שנותרו רלוונטיים כל השנים. הקושי בעדכון תפיסות ותוכניות, כאשר המציאות שונה ממה שהנחנו בזמן התכנון, נכון כמו אז גם כיום.