בין הכרעה לניצחון, בין תמרון לשחיקה (זמין גם בשמע)
צנחנים בציר כונתילה - מתלה, .1956 ניתן להכריע את האויב תוך שימת דגש על שלילת יכולותיו - גישת שחיקה - וניתן לעשות זאת תוך מתן דגש על שלילת רצונו - גישת תמרון
מושגים ושפה מתפתחים ומשתנים יחד עם התופעות אותן הם מתארים. המונחים והמושגים מגדירים ומפרשים מציאות, וככל שזו משתנה, כפי שקורה תכופות בעולם המלחמה, נדרש לפתח את הפרשנות הניתנת בהקשר המציאות אליה אנחנו מתייחסים. סוגיית ההכרעה עולה תכופות לדיון בשנים האחרונות, החל בשאלה האם ניתן להשיג הכרעה בדפוס המלחמות אותן אנו מנהלים בעת הזו, ובהמשך - מהי הכרעה, כיצד משיגים אותה ואיך יודעים כי האויב אכן הוכרע. המילון למונחי צה"ל מגדיר הכרעה: "שבירת כוח ההתנגדות של האויב לפעול ביעילות נגדנו, על־ידי יצירת מצב שמתקיימים בו (להערכת המחליט) התנאים להשגת המשימה שנקבעה. מצב ההכרעה ניכר כרגיל בכך, שהאויב איבד את יכולתו לפעול נגדנו ביעילות".
לתוך הדיון משתרבב מושג הניצחון, אותו מגדיר המילון למונחי צה"ל: "התגברות על האויב ויצירת מצב שבו המנצח במלחמה, במערכה או בקרב, השיג את מטרותיו הצבאיות במלואן או בעיקרן, במחיר שיכול לעמוד בו. השגת הניצחון היא התכלית הקבועה של כל חייל, בכל 2 הגם שבשיח הנוהג מופיע הניצחון לעיתים במשמעות דומה או מצב". זהה להכרעה, קיימת בין המושגים הבחנה מהותית אותה נדרש לחדד. בפשטות, ניצחון מוגדר דרך השגת התכלית של הקרב או המערכה - השגת המשימות והמטרות שנקבעו, ברמה הצבאית או המדינית. הכרעה היא שלב משמעותי בדרך לניצחון. היא הנקודה שבה הוחלט לאיזה כיוון מתפתח הקרב או המערכה. הנקודה בה אחד מן הצדדים הצליח ליצור יתרון כה מובהק, עד כי תבוסתו של היריב הפכה להיות בלתי נמנעת ונסללה הדרך לניצחונו.
התמרון הוא מושג נוסף המצוי בשיח מתמשך, אם כי לא תמיד מוסכם. פעמים הוא מופיע כתנועת כוחות ואש, לעיתים כרעיון עמוק המבטא את עיקרון התחבולה 'המתמרנת' את דעתו של האויב. יש המכנים אותו התמרון הקלאסי, המכוון לצורת תמרון דומיננטית שהתקיימה בעבר ואיננה רלוונטית עוד. נדמה שדווקא בשני אלה - התמרון וההכרעה - מושגים שביטאו נאמנה את יסודות הדוקטרינה הצה"לית יותר מכל, דווקא בהם מתגלמת חוסר ההסכמה והיעדרה של הפרשנות המשותפת, באשר לתקפותם בשדות הקרב החדשים, או באשר לאופן בו נכון שיבואו לכלל ביטוי.
מעבר להיבטים הקשורים בפרשנות של המושגים הללו בהקשרם של העימותים הצבאיים, קיים קושי מובנה בשימוש הנעשה בהם כדי לתאר מציאות רצויה או כדי לנתח מציאות מתהווה ברמות השונות של המלחמה. קושי זה נובע מהעובדה שלמושגים אלה יש פרשנות מסוימת בהקשר הטקטי, ומשמעות שונה בהקשר המערכתי או האסטרטגי. יתרה מכך, פרשנויות אלה משתנות בין סוגים שונים של עימותים ובין תקופות שונות לאורך ההיסטוריה. אך אין מדובר בדיון תיאורטי בלבד אלא בצורך אמיתי בשפה ובהבנה משותפת של הרעיונות המובעים במסמכי היסוד של צה"ל, המנחים את דרך פעולתה ואת בניין כוחה של המערכת הצבאית כולה.
ברובד של הביטחון הלאומי אנו מבחינים בין שתי רמות איום:
1. האיום השוטף. בו מנסים אויבי מדינת ישראל להתיש את אוכלוסייתה באמצעות רצף של פעולות בעצימות נמוכה.
2. האיום היסודי. בו מתבצעת התקפה מרוכזת רבת עוצמה נגד מדינת ישראל ואזרחיה. מצב זה מאופיין בהתפרצותם של סבבי לחימה בעצימות גבוהה מעת לעת.
מסמך "אסטרטגיית צה"ל" שפורסם על־ידי הרמטכ"ל רא"ל גדי איזנקוט בינואר 2018, מנחה כי צה"ל יפעל לקידום יעדי הביטחון של מדינת ישראל באמצעות שתי גישות מענה - גישת המניעה וההשפעה וגישת ההכרעה. גישת המניעה וההשפעה תיושם בעיקר לנוכח האיום השוטף ותכליתה למנוע הישגים מהאויב ולשלול את יכולותיו, כדי להרחיק את המלחמה וליצור תנאים מיטביים לצה"ל אם יידרש לה. לעומת זאת, גישת ההכרעה תיושם לנוכח איום יסודי ותכליתה לפעול לשינוי של המציאות הביטחונית אם תפרוץ מלחמה.
מסמך האסטרטגיה קובע כי: "צה"ל חותר להכרעה המתבטאת בחוסר יכולת או חוסר רצון של האויב לפעול נגדנו ובחוסר יכולת להגן על עצמו" (זאת) כדי לחזק את ההרתעה ואת שינוי המצב האסטרטגי, שיבוא לידי ביטוי בפגיעה ביכולת ההתעצמות המחודשת של האויבים, ובתקופות רגיעה ארוכות אחרי העימות". בהמשכו, המסמך עושה שימוש במושג הכרעה בהקשריו הטקטיים: "מפקדי צה"ל ברמה הטקטית יפעלו להשיג הכרעה בכל משימה כלומר הכרעת האויב, כציווי קבוע למפקדי צה"ל, בכל שיידרשו לה". מגע עם האויב, בין אם במלחמה כוללת ובין אם במבצעים מוגבלים. מכיוון שההכרעה קשורה קשר הדוק לתמרון, ואף יותר מכך - היא תכליתו של התמרון.
עולה הצורך לבחון את המושגים "הכרעה" ו"תמרון" ואת אופן השימוש בהם בהיבטיהם האסטרטגיים, המערכתיים והטקטיים. הדיון ייעשה הן בהקשרים אוניברסליים, כלומר האופן בו משמשים מושגים אלה בתיאוריות של ביטחון ומלחמה, והן בהקשרים קונקרטיים, בתפיסת הביטחון והאסטרטגיה הצבאית של מדינת ישראל.