מבצע "יהונתן" מאחורי הקלעים - עשור לפעולת צה"ל באנטבה
הורדת PDF
חיילי צה"ל עם שובם מאנטבה
ב-27 ביוני, 1976, חטפו ארבעה מחבלים מארגונו של ודיע חדאד מטוס "איירובוס" של חברת התעופה הצרפתית "אייר פרנס", שהיה בטיסה מלוד מס' 139 לפאריס. במטוס היו 248 נוסעים, מאה מהם היו יהודים, חלקם ישראלים וחלקם בעלי נתינות זרה. לאחר נחיתה לתדלוק בבנגאזי שבלוב, המריא המטוס החטוף מזרחה, ופנה לאחר מכן דרומה. משלא אושרה נחיתתו בדרום סודן, נחת בסופו של דבר, בשחר 28 ביוני 1976, בשדה תעופה אנטבה שבאוגנדה, המרוחק כ- 50 קילומטרים מעיר הבירה. ששה ימים אחר כך הנחיתו ארבעה מטוסי "הרקולס" לוחמים ישראלים באנטבה. לאחר פעולה שנמשכה 59 דקות, המריא הכוח מאנטבה כשעמו בני הערובה המשוחררים ומאחוריו גוויות של ששת המחבלים ושל כעשרים חיילים אוגנדים שסייעו להם. מחיר הפעולה היה ארבעה הרוגים ועשרה פצועים מקרב חיילי צה"ל ובני הערובה. הפעולה היכתה בכל רחבי העולם ושימשה חומר לסרטים ולספרים, אך דומה כי ניתוח מעמיק של תהליכי נוהל הקרב וקבלת ההחלטות שלה לא נעשה עד היום וכי לא נלמדו הסיכונים האמיתיים שנשקלו (או לא נשקלו) על־ידי הדרג המדיני והצבאי. לנושא הזה ייוחדו הדברים הבאים.
סיכום ולקחים
מבצע יהונתן (בכינויו המקורי "כדור הרעם") שלהב את דעת הקהל ברחבי העולם והעלה את יוקרתו של צה"ל. הוכח בעליל, שאם קיימת החלטה נחושה להילחם בטרור ונכונות ליטול סיכון, יימצאו הכלים והפתרונות.
כמבצעים אחרים מסוג זה, המודיעין הוא נקודת המפתח. אין צורך לחשוף את שיטות האיסוף כדי להבין שהתחייכו שיטות בלתי־שגרתיות להשגת המידע הבסיסי, שאפשר את התכנון. בעולם המודרני, שמאופיין על־ידי גודש כמידע גלוי, ניתן למצוא מידע חיוני כמעט על כל דבר. קציני צבא, המופקדים על תכנון מבצעים, חייבים להשקיע מחשבה ולימוד בניצול מקורות גלויים של מידע בתוספת למידע, שמגיש קצין המודיעין.
לקורא המתעניין בתחום זה כדאי ללמוד את הכנתם של מבצעים כמו הפשיטה של כוח הקומנדו גרמני על מבצר אבן הבלגי במלחמת העולם השנייה, הפשיטה על מחנה השבויים בסון טאי ומבצע הנפל האמריקני בטהרן.
לבסוף, הסיכונים במבצע יהונתן היו גבוהים, ומי שהחליט ליטול אותם ראוי למחמאות, היסוס אחד היה עשוי לבטל את הרעם והיה נשאר רק הכדור. במבצע נהרגו ונפגעו 14 אנשים מכוח צה"ל ומבני הערובה. לצד המקצוענות של המפקדים בשטח עמד גורם ההפתעה המושלמת, ביטחון השדה נשמר בקפדנות בעיקר עקב מיעוט המפקדים שעסקו במבצע והזמן הקצר שעמד להכנתו. לגורם ההפתעה ולהקפדה על ביטחון שדה אין תחליף. במילות הסיכום שלו למבצע עמד שר הביטחון מר שמעון פרס על הלבטים, הסיכונים והשיקולים, שהביאו להחלטה לבצע את המבצע ואלה דבריו: "לפי דעתי, כאן מידת הסיכון הייתי בלתי רגילה, ורק כפי שהרמטכ"ל ציין כבר, המקצועיות והכושר עשו מזה הצלחה כל כך גדולה. מה שהיה קורה למדינת ישראל אילו היינו נכנעים למחבלים, היה הגדול באסונות, שקרה לישראל מזה 28 שנים [...] הסיכון, שהוטל על מדינת ישראל בכניעה למחבלים, היה כל כך מרחיק־לכת הפעם, שהיינו מוכרחים ללכת מעל ומעבר לסיכונים, שנחשבים, בדרך כלל, לסיכונים מחושבים".