הלקחים הרוסיים מהלחימה בסוריה
חבלנים רוסים בחלב, דצמבר 2016
ב־30 בספטמבר 2015 החלה ההתערבות הצבאית הרוסית במלחמת האזרחים הסורית. באותו יום החלו מטוסי חיל האוויר הרוסי להפציץ את מעוזי המורדים הסורים ו"המדינה האסלאמית" (דאעש). ההתערבות הצבאית הרוסית החלה בעקבות הזמנה רשמית של נשיא סוריה בשאר אל־אסד, בתיווך איראני, לאחר שנראה היה שמלחמת האזרחים משמעה תבוסה הדרגתית של המשטר והכרה מתחזקת בכך שעתידו בסכנה. מטרת ההתערבות הצבאית הרוסית הייתה כאמור, בראש ובראשונה, להציל את משטרו של אסד ולסייע לו לכבוש מחדש את שטחי המדינה שכבשו המורדים. רשמית, האמתלה שהציגו הרוסים לעולם הייתה הצורך לעצור את ההצלחה הגדולה של דאעש ולמגר את הסכנה הכרוכה בהמשך פעילותו. בכך הצטרפה רוסיה כביכול למהלך שהובילה ארצות־הברית נגד דאעש. ואולם בפועל, הרוסים כמעט לא התערבו בלחימה נגד דאעש, שרוב פעילותו הייתה מרוחקת מאזורי הליבה של מדינת סוריה, והתמקדו בלחימה נגד ארגוני המורדים האחרים במחוזות החשובים לקיום המשטר ולעניין הרוסי האמיתי בסוריה - דמשק, חֹמץ, חַמאה, אזור לאדִ'קיה וחַלַבּ.
היעד האסטרטגי הרוסי שעמד בבסיס ההתערבות הצבאית בסוריה היה השגת מטרות, בהן שמירת משטרו של בשאר אל־אסד, הגדלת הנוכחות הפיזית במזרח התיכון והגדלת ההשפעה הרוסית באזור זה, תמורת תשלום מזערי ככל האפשר בממון, במשאבים ובחיי אדם. שיקולים אלה קבעו את היקף הכוחות ששלחה רוסיה לסוריה, את הרכבם ואת אופן פעולתם. תפקיד נוסף של הצבא הרוסי שנלחם באזור היה לנצל את הנסיבות בסוריה כדי לבחון תפיסות, תורות ואמצעים חדשים, ולהפיק לקחים בתחום האסטרטגיה, המערכה והטקטיקה. זאת במטרה ליישמם במלחמות דומות נגד יריבים מובהקים כצבאות המערב, הברית הצפון־אטלנטית (נאט"ו), ואם יתהפכו היחסים עם סין, אולי גם נגדה.
מטרת מאמר זה לאתר ולבחון כמה מהלקחים הטקטיים והטכנו־טקטיים שהפיק הצבא הרוסי ממלחמת האזרחים בסוריה. חלקם נלמדו ישירות מלחימת הכוחות הרוסיים, וחלקם בעקיפין - מלחימת צבא המשטר הסורי שהודרך ופעל בפיקוח יועצים רוסים. בשל כך, המאמר יתמקד בלקחים, ולא בקרבות שמהם הם נלמדו. מהדוגמאות ניתן ללמוד כיצד הלקחים באו לידי ביטוי בקרבות השונים.