שורשיה של המלחמה בסוריה
ביום שישי, 18 במרס 2011 ,עם סיומן של התפילות במסגדים, פרצו בכמה ערים בסוריה - ובהן חַמאה, בניאס וחַלַבּ - הפגנות מחאה נגד המשטר הסורי, שבמהלכן השמיעו המפגינים קריאות לחופש ולחירות. הפגנה גדולה התקיימה גם בעיר דרעא, בדרום המדינה, ובה נטלו חלק כמה אלפי משתתפים. ההפגנה יצאה עד מהרה משליטה, ובעימותים בין כוחות הביטחון ובין ביום שלמחרת.
המפגינים נהרגו שניים מהם, ושלושה נוספים נהרגו פרוץ המחאה בסוריה הפתיע רבים בתוככי מדינה זו ומחוצה לה, שנטו לראות במשטר הסורי משטר איתן ויציב הנהנה מתמיכה נרחבת מבית. אלא שהתברר כי עוצמה ואיתנות אלה לא עמדו לו ביום מבחן. המחאה שפרצה בכמה ערים בסוריה הייתה אמנם מקומית בתחילתה, מוגבלת ונעדרת אלימות, כמו גם כל סממן אסלאמי, אך סופה שהידרדרה אלֵי מלחמת אזרחים עקובה מדם, שנמשכה קרוב לעשור והותירה אחריה חברה ומדינה חרבות. במאמר זה נבחן את הרקע ואת הסיבות לפרוץ המחאה, המהפכה, ולימים - מלחמת האזרחים בסוריה.
סוריה עם פרוץ "האביב הערבי" ההפגנות שפרצו בסוריה במרס 2011 היו חלק מגל של מחאות ומהפכות "האביב הערבי" שהציתו אש גדולה בכל רחבי המזרח התיכון - תחילה בתוניסיה ובמצרים ואחריהן בלוב ובתימן. גל זה הועצם בשל מהפכת התקשורת שהתחוללה בעשורים האחרונים בעולם הערבי, ושהביאה לכל בית ולכל אדם באמצעות ערוצי הטלוויזיה הלווייניים, או אף הרשתות החברתיות, את מראות המחאה והמהפכה בלא שהמשטרים הערביים יוכלו לחסום מידע זה, כפי שנהגו לעשות בעבר.