למרות כל מה שנעשה בין מאורעות תרפ"ט למרד הערבי ב־1936, לא היה מספיק באף אחד מתחומי הפעולה של ההכנה הצבאית. הרי ניתן לקבוע כי ארגון "ההגנה" נכנס לניסיון הקשה של ההתמודדות עם המרד הערבי מוכן הרבה יותר מאשר ב־1929 ודבר זה אפשר לו לעבור במשך זמן קצר לשיטות לחימה אחרות. אולם גם האויב היה אחר ויעדי התקפותיו היו שונים
ב־23 באוגוסט 1929 החל המון ערבי משולהב ומוסת בהתפרעויות אלימות בירושלים. עוד באותו יום פרץ האספסוף מתוך העיר העתיקה אל העיר החדשה וערך התקפות בשכונות הקיצוניות של ירושלים. התפרעויות אלה, שהיו שיאן של התפרעויות והפגנות שנמשכו במהלך החודש כולו, סימנו את תחילת מאורעות 1929 (תרפ"ט) שנמשכו עד 1 בספטמבר ופגעו קשות בנקודות יישוב רבות בארץ.
כיצד עמדה "ההגנה" במאורעות אלה כאשר הנשק שעמד לרשותה ולרשות היישוב היהודי בארץ כולו היה דל ומעט, ומה היו השלכותיהם של המאורעות על מצבה המדיני והביטחוני של ארץ ישראל בכלל ועל ארגון "ההגנה" בפרט?