מציג עמוד 1 מתוך 517 תוצאות
בגיליון:על מה שראוי לנסיכות לעשות בענייני צבא / קרבות בכף היד – קרב הייסטינגס / על השתנות הלוחמה האורבנית במאה ה־21 ועל תמרורי האזהרה שהיא מציבה בפנינו / מה בין המ"פים של 1973 לאלה של 2021? / שנה למלחמה: לקחי המערכה בנגורנו קרבאך בראי אחרים /חיילים במערכת הבריאות האזרחית: אירועי שגרה מול חירום / קרבות בכף היד – קרב גאוגמלה
בגיליון: לאפשר קדמה בביטחון – הסיכון וההזדמנות/ משנים גישה בניתוח האתגר המבצעי – ניתוח המערכת היריבה במבצעי היבשה/ שבע שנות מערכה בין החות'ים לשכניהם – פרומו לישראל?/ על הקו המחבר בין כוונת הפצצה של B-17 לתקיפות מל"טים באפגניסטאן/ אזרחים אוקראינים במלחמה הטוטלית " 22 "/ שבועיים לפלישה – מחשבות על המלחמה באוקראינה/ על קיבעון, ברוטליזציה והפצצות / במה: גם מצלמה היא נשק
בגיליון: לוחמה בעצימות נמוכה – עד כמה הטכנולוגיה מכרעת/סא"ל (מיל') מקסי י' בלום / בחירת יעדים – והפצצה גרעינית/ רס"ן שחר הלר / מערכת "אל־פג'ר אל־צאדק", "השחר האמיתי", וסוגיית מתן שם בערבית למערכה/ד"ר שגיא פולקה / שנה לחזרתו של הטאלבאן לשלטון באפגניסטאן - משמעויות ולקחים/סרן (מיל') עדו גדי רז / מנת קרב - קרב עין ג'אלות/תום ברק / כטמ"מים איראניים בשמי אוקראינה/יאיר רמתי
המנגנון המטכ"לי הקבוע לתחקור אירועים מבצעיים חריגים הוקם בצה"ל בתחילת מערכת "צוק איתן", בהתאם להחלטת ממשלה בנושא על יסוד המלצות ועדות טירקל וצ'חנובר, והפקת לקחים פנים צה"לית עקב תהליכי הבדיקה והחקירה של מבצעים קודמים. המנגנון משמש כיום מודל מרכזי, בקנה מידה בין־לאומי, להערכה עובדתית של טענות להפרות דין במסגרת אירועים מבצעיים חריגים. במסמך שכתבו סא"ל (מיל') חגי רוטשטיין, לשעבר רע"ן מערכה מדינית ותחקור מטכ"לי במכללות הצבאיות ורס"ן (מיל') ד"ר רפאל בן־ארי, רת"ח מערכה מדינית בענף מערכה מדינית ותחקור מטכ"לי במכללות הצבאיות, כותבים השניים על התהליכים שהובילו להקמת המנגנון הקבוע, עקרונות הפעולה ותפיסת ההפעלה של המנגנון כמרכיב באסטרטגיה המבצעית הכוללת ובמסגרת המערכה המדינית-משפטית, לצד היקפי הפעילות של המנגנון והאתגרים העומדים בפניו. איך לקרוא בגיליון? • לקריאת הגיליון בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון" • להורדת הגיליון יש ללחוץ על "הורדת PDF" • לקריאת כל פרק בנפרד יש לגלול למטה וללחוץ על הפרק הרלוונטי. קריאה מהנה
בגיליון: המלחמה באוקראינה- הלוגיסטיקה תכריע את המערכה? / "ערפל קרב" / כעוף החול: שובה של סוריה של בשאר אל-אסד לליגה הערבית / דוד אליעזר כמפקד פיקוד הצפון במלחמת ששת הימים / המצפן לבניין כוחו של צה"ל בתפיסת הביטחון הלאומי: גישת בן-גוריון והשלכותיה כיום / משפחת סימפסון, מלחמת וייטנאם והחברה האמריקנית
מבצע "צלבן" שנערך בחודשים נובמבר–דצמבר 1941 היה תת־מערכה אחת שנמשכה כחודש, בתוך מערכה גדולה הרבה יותר שנמשכה כמעט שלוש שנים. הוא התנהל במרחב מדברי פתוח, כמעט נטול מגבלות תנועה, שטחים בנויים או אוכלוסייה אזרחית, ועל כן הכוחות היריבים יכולים היו לתמרן בחופשיות ולמצות עד תום את כל סגולות הטכנולוגיה שבידיהם. מערכות עומק מאת סא"ל (מיל') ד"ר עדו הכט שנוגע באתגרים בלחימת קרב משולב, משימות במרחב לחימה מדברי, תחזוקה טקטית ללא חזיתות ברורות, סיוע אווירי במרחב של כוחות מעורבבים, השפעת הטכנולוגיה על שדה הקרב, מנגנוני הבסה ועוד. איך לקרוא את תיאור המערכה? לקריאת הגיליון בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". להורדת הגיליון יש ללחוץ על "הורדת PDF". לקריאת כל פרק בנפרד יש לגלול למטה וללחוץ על הפרק הרלוונטי.
בגיליון: המערכה על אנציו - חצי-גשר על פני תהום / מדיקוליזציה כשורש תחלואי הרפואה הראשונית בצה"ל / אבן נייר או טיל מונחה? אודות האיום הא־סימטרי / מודל לפיתוח למג"ד גמיש מחשבתית / איום ותרחיש הייחוס, ככלים התומכים בביטחון לאומי מספק / פרספקטיבה חדשה על "החלל החדש"
חדשנות: ריאיון עם רח"ט שילו"ח באג"ת, תא"ל ערן ניב | "רוח דרום"? סופת טורנדו! כיצד יכריע צה"ל במערכה הבאה בעזה? | קווים לדמותו של המקצוע הצבאי בצה"ל | חשיפה-תקיפה בצבא רוסיה | אתגרי המודיעין הימי במערכה הא־סימטרית | ומאמרים נוספים
ריאיון עם קרפ"ר היוצא, תא"ל טריף בדר; על הפיתוח המואץ של התשתיות הצבאיות בסיני ובחזית התעלה; ממב"ם למערכה רב־זירתית רציפה; ועוד
במאמרו "הקשר בין תהליכים חברתיים לתורת ההפעלה של צה"ל" טוען אסף חזני שתורת הלחימה הגרמנית (בליצקריג) הייתה "לינארית" ולכן נחותה מתורת המערכה העמוקה של הסובייטים. העובדות מלמדות שהסובייטים עצמם לא נלחמו במלחמת העולם השנייה לפי תורת המערכה שלהם ובפועל יישמו גרסה של הבליצקריג. ובניגוד למה שחזני טוען - האמריקנים העריצו את תורת הבליצקריג וניסו לחקות אותה ולא את התורה הסובייטית