מציג עמוד 1 מתוך 639 תוצאות
איך חוקרים מלחמה? בעקבות הכנס - ריאיון משותף עם שניים מרמ"חי היסטוריה, בעבר ובהווה | גמישותו האסטרטגית של חזבאללה: מנגנון מוגבל בעידן של השתנות | האסכולה הצעירה: התיאוריה של החלש כאתגר לצה"ל | לחימה כימית - "הפתעה מצבית"? ומאמרים נוספים
ב־28 במארס 2002 יצא צה"ל למבצע שאותו הגדיר הרמטכ"ל שאול מופז "מלחמה על הבית". ספר זה, מבצע חומת מגן – מהכלה להכרעה, מתחקה אחרי הדינמיקה שהובילה את צה"ל מהגנה להתקפה בעימות מול הפלסטינים ומתאר את מהלכיו של מבצע "חומת מגן". השער הראשון מתאר את הדרך העקלקלה שעבר צה"ל מפרוץ האירועים באוקטובר 2000 ועד ליציאה למבצע בעקבות הפיגוע במלון פארק בליל הסדר 2002 .ברקע הדברים עומדת השאלה: מדוע נדרשו 546 ימי לחימה ו־468 הרוגים כדי להגיע להחלטה לצאת למבצע. מהשתלשלות האירועים עולה שהמעבר ההדרגתי מהגנה להתקפה התרחש בעקבות הבשלה איטית של התנאים המדיניים, הפוליטיים והצבאיים שנדרשו לשם יציאה למהלך צבאי נרחב. אירועים כמו: פיגועי 11 בספטמבר בארה"ב, רצח השרֵ זאבי, לכידת ספינת הנשק קארין איי והיקף הנפגעים מפיגועים שגדל והלך מדצמבר 2001, הכשירו את דעת הקהל הישראלית, יצרו קונצנזוס פוליטי ושכנעו את הממשל האמריקאי בדבר הצורך בפעולה צבאית בכל שטחי אי. אולם, גם לצה"ל נדרש זמן כדי להתנער מתפיסות ישנות, לרכוש את היכולת לפעול בשטחים הבנויים בצפיפות דרך שורת מבצעים בעצימות הולכת וגוברת, שהביאה לתחושת מסוגלות כלפי פנים וכלפי חוץ, להילחם בארגוני הטרור בכל שטחי איו"ש. השער השני בוחן את מבצע "חומת מגן"; מהאופן שבו תוכנן ונוהל במטכ"ל ובפיקוד המרכז ועד לתיאור הלחימה ברמה הטקטית. התפתחות החשיבה ברמה האסטרטגית על הישגי המבצע הנדרשים מלמדת כי בצה"ל התגבשה ההבנה שאין זה המבצע שיכריע את הטרור אלא, כדברי ווינסטון צ'רצ'יל, "זהו אינו הסוף. זו אפילו לא תחילתו של הסוף. אבל זהו, ייתכן, סוף ההתחלה". כלומר, בצה"ל הבינו כי זהו מהלך צבאי שמשיב לו את חופש הפעולה בכל שטחי איו"ש המאפשר ללחום ביעילות בארגוני הטרור. ברמה הטקטית, מתוארים הקרבות המרכזיים שהתרחשו בערים רמאללה, בית לחם, שכם וג'נין ובמחנות הפליטים תוך הצגת שורת מפות ועזרים שהוכנו במיוחד לספר. ד"ר אהד לסלוי הוא ראש תחום חקר הרמה האופרטיבית במחלקה להיסטוריה בצה"ל ומחברם של הספרים "מביטחון שוטף ללחימה בגרילה" (2021) ו"המדינאי ואיש המודיעין" (2021). איך לקרוא את הספר הדיגיטלי? • לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגליון". • להורדת הספר יש ללחוץ על "הורדת PDF". קריאה מהנה
בגיליון: העתיד כבר כאן - לייזרים בשדה הקרב | כיפת ברזל | לחימה טכנולוגית במגפה | טסים מחוץ לקופסה: הובלת בניין כוח במערכי הכטמ"ם | קטלניות הלוחם הבודד | זום על הספקטרום הביולוגי | אפו של הכלב | לקחים היסטוריים בנושא המו"פ הצבאי | פודקאסט: מתחנות חלל צבאיות ועד דגל ישראל בחלל איך לקרוא בגיליון? * לקריאת הגיליון בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". * להורדת כל מאמר בנפרד יש לגלול למטה וללחוץ "הורדת PDF". קריאה מהנה
הנדסת מערכות אמל"ח/אלכס בלכמן/ 2021, 124 עמודים מהנדסי המערכות הראשונים היו אנשי האשכולות והמדענים פורצי הדרך לאורך ההיסטוריה. אנשים בעלי כישרון וחשיבה יוצאת דופן תכננו ובנו מערכות ששינו את העולם עוד לפני שהנדסת מערכות הייתה לתחום הנדסי ולמקצוע. מהנדסי המערכות הם אנשי האשכולות של ימינו. במאה ה־21, מהנדסי מערכות מובילים אפיון ותכן של מערכות מורכבות, רב־תחומיות ומשוכללות בתחומי תעופה, חלל, רפואה, תקשורת, אמצעי לחימה ועוד. ספר זה הוא כלי בידו של מהנדס המערכות לאורך דרכו המקצועית. הספר כולל ידע מתודולוגי בתהליכי הנדסת המערכות, גיבוש חלופות וקבלת החלטות. הספר מתאר את תהליכי הנדסת המערכות מנקודות מבט שונות, ומספק דוגמאות ולקחים מן העולם המסחרי והצרכני ומן העולם הביטחוני. איך לקרוא את הספר הדיגיטלי? * לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". * להורדת הספר יש ללחוץ "הורדת PDF". קריאה מהנה
על השימור והשינוי בעקרונות המלחמה בהיסטוריה | מבצע "חומת מגן – מנקודת מבטו של הרמטכ"ל | בין "שומר החומות" ל"חומת מגן" | הודו ומעורבותה במזרח התיכון | צוותי לחימה משולבים | חדשנות צבאית – גזירת גורל או תוכנית עבודה? | הביטחון הלאומי הליטאי בצילה של רוסיה ומחשבות על ישראל | ועוד איך לקרוא בגיליון? לקריאת הגיליון בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". להורדת הגיליון יש ללחוץ על "הורדת PDF". לקריאת כל מאמר בנפרד יש לגלול למטה וללחוץ על המאמר הרלוונטי. קריאה מהנה
מוסד הבקרה המודיעיני בישראל נולד ב־1974 בעקבות כישלון אמ״ן בחיזוי מלחמת יום הכיפורים. הרעיון היה לטעת במערכת המודיעין את גרעיניה של חשיבה ביקורתית, כדי למנוע את המחדל הבא. מאז שרדה יחידת הבקרה את מבחן הזמן, לצד מתחים וסימני שאלה בנוגע לנחיצותה ולהשפעתה. הכותבים: אל״ם (מיל') דוד שטרנברג הוא מנכ״ל גזית – מכון למחקרים של אמ״ן ורפאל. שימש רמ״ח בקרה של אמ״ן וראש זירה בחטיבת המחקר. בהשכלתו כלכלן, בעל תארים במנהל עסקים, במשפטים ומדיניות ציבורית. סא״ל (מיל') דוד סימן טוב הוא סגן ראש המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין, וחוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי. שירת באמ״ן. בעל תואר שני במדע המדינה מאוניברסיטת תל־אביב. ד״ר דורון מצא הוא בכיר לשעבר בשב״כ. כיהן בין השאר כראש מחלקת הבקרה ביחידת המחקר של הארגון. מזרחן המתמחה בתחום הסכסוך היהודי ערבי, ומרצה במחלקה להיסטוריה ורעיונות במכללת אחוה. איך לקרוא בספר? * לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". * להורדת הספר יש ללחוץ "הורדת PDF". * לקריאת כל פרק בנפרד יש לגלול למטה. קריאה מהנה
ספר זה מציע מבט בפרספקטיבה רחבה על יחסי ישראל- ערב, הסכסוך ותהליך השלום. הספר מביא תיאור היסטורי של יחסים אלה ממלחמת העצמאות ועד ימינו, ובו פרקים אנליטיים המנתחים את מרכיבי השלום והנורמליזציה בתהליך השלום. כמו כן, הוא מורכב ממסות קצרות על יחסיה של ישראל עם מדינות ערב השונות, הפלסטינים והמגזר הערבי בישראל, וכן עם תורכיה ואיראן. המחבר מדגיש את חשיבות הסכסוך הישראלי-איראני, המאפיל עתה על הסכסוך הישראלי-ערבי, ואת השתלבות מערכת היחסים המשתנה בין ישראל לעולם הערבי במסגרת הכוללת יותר של הפוליטיקה האזורית והבין־לאומית של המזרח התיכון. מטבע הדברים, הספר עוסק ב"הסכמי אברהם", ובשינויים במדיניות ארצות־הברית באזור ויחסיה עם ישראל תחת ממשלי דונאלד טראמפ וג'ו ביידן. פרופ' איתמר רבינוביץ' הוא סגן יו"ר המכון ללימודי ביטחון שליד אוניברסיטת תל־אביב, נשיא קרן דן דוד ועמית לא תושב במכון ברוקינגס בוושינגטון. בעבר כיהן כשגריר ישראל בארצות־הברית, כנושא ונותן במשא ומתן לשלום עם סוריה וכנשיא אוניברסיטת תל־אביב. בין ספריו: יצחק רבין: חייל, מנהיג, מדינאי, סף השלום (המו"מ הישראלי-סורי), ורקוויאם סורי (עם כרמית ולנסי). איך לקרוא בספר? לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". להורדת הספר יש ללחוץ על "הורדת PDF". לקריאת כל פרק בנפרד יש לגלול למטה.
בשמונים שנות קיומם, תשע מהן במחתרת, מספקים כתב העת וההוצאה לאור מערכות של צה"ל את הספרא לסייפא, מלווים את ההתרחשויות הביטחוניות והצבאיות במדינת ישראל ובצה"ל במבט ביקורתי, מפוכח וחד. כתב העת וההוצאה לאור מתעדים את ההיסטוריה הצבאית הישראלית ומרחיבים את אופקי הלוחם והמפקד הישראלים במיטב הספרות הצבאית והאסטרטגית. הספרות והספר היו מאז ומעולם נשמת העם היהודי ואחד הנכסים החשובים שלו. חשוב שקציני צה"ל יקפידו להעשיר את רוחם ועולמם, רק כך הם יהיו אנשים טובים יותר, קצינים טובים יותר, לוחמים המשלבים בחייהם ספרא וסייפא. אלבום חגיגי זה מתעד את ההיסטוריה של בית מערכות, שהחל את דרכו ככתב העת של "ההגנה", מאז ועד היום, עת הפך לבית התוכן המקצועי של צה"ל לצבא ולביטחון לאומי. האלבום הוא גם הגיליון ה־500 של כתב העת. ארבעה חלקים לספר: מאמרים שסוקרים את ההיסטוריה של בית מערכות מנקודות מבט שונות, מבט רטרוספקטיבי של בעלי תפקידים היום על מאמרים מקוריים שפורסמו בשנים הראשונות של כתב העת מערכות, מאמרים חשובים שפורסמו בכתב העת במהלך 80 השנים ורלוונטיים גם היום וסקירה של מגוון מהספרים שיצאו לאור במערכות. איך לקרוא בספר? לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון" לקריאת כל פרק בנפרד יש לגלול למטה וללחוץ על המאמר הרלוונטי להורדת הספר יש ללחוץ על "הורדת PDF" קריאה מהנה
ההתקדמות הטכנולוגית מאז המצאת המחשב האלקטרוני הינה אחד התהליכים המרתקים ביותר במאה ה־20. למחשבים יש כיום תפקיד מרכזי בניהול חיינו, ואנחנו מקבלים אותם כמובנים מאליהם, כחלק טבעי מן הסביבה שלנו. לא כך היה הדבר בסוף שנות ה־50, עת הוחלט במערכת הביטחון להיכנס לתחום המחשוב. להחלטות האלה נדרשו אז העזה, דמיון פורה ויצירתיות. הודות לכך, ניתן היה לבנות מן היסוד תשתית מחשוב לאומית, ועימה ליצור נוהלי עבודה, מילים ומונחים בשפה העברית, שכיום הינם חלק משפת היום־יום שלנו. בחזית המחשוב, ספר המורשת של ממר"ם, מרכז המחשבים בצה"ל, מציג את הייחודיות של היחידה ואנשיה לדורותיהם. בספר מתוארים החלומות והגשמתם, הסיפורים, הקטנים והגדולים, של היחידה ושל האנשים שהגו את הרעיונות, פעלו בנחישות להגשמתם, ובנו ארגון המצוי בשינוי מתמיד. שבפעילותו מגולמים ידע וערכים. בספר מתוארים פרקים לא מוכרים בתולדות המחשוב בארץ, ההחלטות המקצועיות הגורליות, והסיפורים האנושיים המלווים אותם. פרספקטיבת הזמן מחדדת ומבליטה את חשיבות מפעלם של אנשי ממר"ם ואת תרומת היחידה לבניית תשתית המחשבים בישראל. את הספר כתבה עמירה שחר, היסטוריונית וחוקרת במחלקה להיסטוריה של צה"ל. איך לקרוא את הספר הדיגיטלי? • לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון" • להורדת הספר יש ללחוץ "הורדת PDF" • לקריאת כל שער בנפרד יש לגלול למטה קריאה מהנה