מציג עמוד 98 מתוך 1641 תוצאות
בהמשך להנחיית הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, כי יש להפיץ לכלל אנשי הקבע ביחידה מאמר קריאה אחד ברבעון, ממליץ מפקד המכללה הבין־זרועית לפיקוד ומטה, תא"ל רפי מילוא, על מאמרו של אלוף (מיל') גרשון הכהן, לשעבר מפקד המכללות הצבאיות, שהתפרסם בגיליון 457 של מערכות
אם נתייחס ללחימה בהפרות הסדר כמו אל סוג של קרב הגנה, נשפר את מיומנות הצבא בשני מתארי הפעולה האלה
ההמלצה שבכל מלחמה עתידית על צה"ל להימנע ממלחמת תנועה ולשאוף להשיג הכרעה באמצעות אש מדויקת נובעת מהאויבים הרבים שקמו לרק"ם, אך מתעלמת מכך שקל לשבש אש מדויקת מרחוק ושרק במלחמת תנועה יכול צה"ל להביא לידי ביטוי את עליונותו. הפתרון לדילמה זאת הוא הקמת עוצבות מסוקים
המגמה הברורה, המתגבשת מהניסיון המבצעי וממשחקי המלחמה היא שתכלית הנגמ"ש היא קודם כול לשמש כלי תובלה מוגן לכוח הרגלי ולא רכב לחימה. מכאן שראוי להשקיע יותר במיגון הנגמ"ש מאשר בחימושו
שורשיה של מלחמת קוסובו נעוצים בסוף המאה ה-19, כאשר ועדה בינלאומית קבעה את גבולותיה של אלבניה העצמאית. בניגוד להגיון הדמוגרפי, שהכתיב את צירופה של קוסובו לאלבניה, קבעה הוועדה כי קוסובו בעלת האוכלוסייה האלבנית- מוסלמית תהיה חלק מסרבי הנוצרית-אורתודוכסית.
פרשנים רבים מיהרו לקבוע לאחר מלחמת קוסובו, כי הניצחון שהושג בה הוא בעצם ניצחונה של "המהפכה בעניינים הצבאיים" - הכרעת האויב באמצעות כוח אווירי המפעיל חימוש מונחה מדויק. אבל האמת היא שבקוסובו נוהלו שתי מערכות נפרדות: ההפצצות האסטרטגיות על סרביה וההפצצות הטקטיות על כוחות הצבא הסרביים בקוסובו. בעוד שההפצצות בקוסובו התגלו ככישלון. התברר שניתן האמצעים מאוד פשוטים להכשיל אמצעי לחימה שהם בחזית הטכנולוגיה העולמית
האסטרטגיה התקשורתית של נאט"ו במלחמת קוסובו חיזקה את הקואליציה נגד סרביה וסייעה רבות להשגת יעדי המלחמה