לחימה מוסרית - כלי הכרעה אסטרטגי בעימות האסימטרי

שמירה קפדנית על דיני המלחמה הבין-לאומיים - גם במאבק נגד הטרור - אינה רק סוגיה מוסרית, אלא גם סוגיה מעשית: לגיטימציה בין-לאומית הפכה בעידן הנוכחי לנשק הכרעה אסטרטגי

אונר"א: טרור הומניטרי?

75 שנים לאחר הקמתה, לאונר"א עדיין אין מסגרת מוסדרת למתן דין וחשבון. לנוכח אופי הגילויים הקשים והביקורות החריפות שהועלו נגדה במישורים השונים במשך שנים רבות, ובמיוחד במהלך "חרבות ברזל", הבחינה שמבקש מזכ"ל האו"ם לקיים בנוגע לנייטרליות הסוכנות היא בגדר עלה תאנה והסטת קשב של הקהילה הבין־לאומית, תוך התעלמות מכוונת משורש הבעייתיות ומחומרת ההאשמות הכרוכים בפעילותה ובהתנהלותה של אונר"א

מבצעי תמרון יבשתי מול מבצעי ירי־מנגד בעולם

הפולמוס סביב השאלה האם הטכנולוגיות החדישות מאפשרות לנצח מלחמות באש מנגד או אפילו מרחוק, ואולי ללא אש כלל, הוא מוקד הדיון בניהול מלחמות במאה השנים האחרונות. הניסיון המבצעי מראה שנדרש תמרון קרקעי כדי להכריע את המלחמה

תעלומת המפגש החשאי השלישי של קיסינג'ר ואסמאעיל בספטמבר 1973

במהלך 1973 התקיימו מגעים חשאיים בין היועץ לביטחון לאומי המצרי חאפט' אסמאעיל, ומקבילו היועץ לביטחון לאומי האמריקני הנרי קיסינג'ר, בנוגע למשא ומתן עם ישראל - שידעה על תוכנם. מסמכים שמובאים לראשונה מצביעים על מפגש שלישי, חודש לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים, שמגלה תיאום אסטרטגי בין השניים לפני המלחמה ובמהלכה

איפה התחבולה?

האם צה"ל הצליח לתרגם במלחמה את מימוש עקרון התחבולה מהרמה הטקטית לרמה האופרטיבית באופן שפירק את המערכת היריבה וקיצר את משך המלחמה? נוכח האפשרות שצה"ל יידרש לתמרון בלבנון, עלינו ללמוד היטב את המערכה ברצועת עזה, כדי לשפר את מוכנות הכוחות למערכה הבאה, אם תיפתח

מלחמת "מבול אל־אקצא" – מלחמת רמצ'אן 1973 גרסת חמאס

חמאס היא תנועה אסלאמית הניחנת באורך רוח, מתוך אמונה שאללה הכריע את המאבק בפלסטין לטובת המוסלמים ולכן זו רק שאלה של זמן עד שישראל תחדל להתקיים. ניצחון מבחינתה איננו מונח צבאי אלא תודעתי ותרבותי אסלאמי. על כן המטרה צריכה להיות לא רק לפגוע בחומר, אלא לנסות ולפגוע ברוח הלחימה של חמאס באמצעות הבנת רכיבי תרבות ההתנגדות שלה.

הצנחנים הארצישראלים במלחמת העולם השנייה

צדאם חוסיין

מלחמת לבנון - מסמכים ומקורות ערביים

היסטוריה צבאית של ארץ ישראל בימי המקרא