מזרח תיכון חדש

יוזמיה של מלחמת שלום הגליל קיוו לשנות את פני המזרח התיכון, והם אכן שינו אותו. אלא שלא היה זה השינוי שלו הם ייחלו ופיללו

התמורות במעמדם ובמקצועיותם של משרתי הקבע

התמורות הארגוניות המשמעותיות שחלו בצה"ל בשנים האחרונות יוצרות בקיעים ברכיב הטוטליות ש ל ה מ ק צ ו ע ה צ ב א י . הטוטליות היא נשמת אפו של המקצוע הצבאי, ולכן התרחבותם של הבקיעים האלה מאיימת על שרידותו של המקצוע הזה ועל עתידו ועל אופיו של שירות הקבע. קריסתה של המקצועיות הצבאית המוחלטת והבלתי מתפשרת תוביל לשינוי פניו של צה"ל בכלל ושל צבא הקבע בפרט תוך הצבת סימן שאלה טורד מנוחה על מבנהו העדכני של צה"ל ועל יכולתו למלא את משימותיו

שחיתות שלטונית בישראל

שלושה מיתוסים על המלחמה בלבנון

במאמרו ”לאן נעלם התמרון“ )מערכות 420-421 ) מנסה תא“ל איתי ברון להסביר מדוע נמנע צה“ל מלתמרן במלחמת לבנון השנייה. אולם הסבריו נשענים על שלושה מיתוסים שהגיע הזמן לנפצם

האתגרים של חיל האוויר

באחרונה פורסם על כניסתן למזרח התיכון של מערכות רוסיות חדישות להגנה אווירית. המאמר מציג את העיקריות שבהן

מנהיגות במבחן: להיות מפקד סדיר של חטיבת מילואים

עוד לפני מלחמת לבנון השנייה עמדו בפני המפקדים של חטיבות המילואים אתגרים סבוכים - בראשובראשונה בשל הפערים המנטליים בין המח”טים, שהם אנשי הצבא הסדיר, לבין אנשי המילואים. במלחמת לבנון נחשפו הרבה מהפערים האלה, שהותירו לא מעט משקעים, אך בשנתיים שחלפו מאז נעשה מאמץ של ממש להתגבר עליהם

מי הזיז את הסמכויות שלי?

ערב מלחמת לבנון השנייה בוצע בצה”ל שינוי ארגוני נרחב. אף שתחקיר קבע כי לא ניתן לייחס את הכשלים שנתגלו במלחמה לשינוי הזה, הוחלט לבטלו כמעט כליל. המאמר סוקר את הרקע לשינוי ומסביר מדוע הוחלט בסופו של דבר לוותר עליו

הדילמה של המוסר

אל”ם שמואל גורדון דוגל ב”משמעת ביקורתית” (“ביקורת מוסר המלחמה”, מערכות 419 ,יוני 2008 ,(שלפיה חיילים יבצעו פקודות רק אם אלה נראות להן מוסריות. במלחמת לבנון הראשונה הובילה הגישה הזאת למקרים שבהם סירבו טייסים לסייע לחבריהם שעל הקרקע, ובלבד שלא ייפגעו חפים מפשע

אנטומיה של עימות מוגבל מתמשך

ניתוח של העימות המוגבל המתמשך בינינו לבין הפלסטינים מעלה מסקנה מפתיעה: במישור האסטרטגי העימות כמעט שאינו מושפע מהפעילות האופרטיבית השוטפת - אף שבה מושקע רוב המאמץ הצבאי. את המצב האסטרטגי ניתן לשנות רק ב”תקופת עיצוב” שבה מתנהלת לחימה שחורגת בעוצמתה מהמקובל בעימות המוגבל

לוקחים אחריות

כשאומרים למישהו שעליו “לקחת אחריות”, משמעות הדבר בעברית המדוברת של היום שעליו להתפטר - לרוב בעקבות כישלון. אולם זוהי משמעות מאוד צרה של הביטוי “לקחת אחריות”, ולמעשה יש לו הרבה יותר משמעויות. באלה דן המאמר הזה