מציג עמוד 9 מתוך 1073 תוצאות
קיים קושי רב במדידה איכותנית של פעולות טקטיות ובהערכתן, בשל המשתנים הרבים המשפיעים על התוצאה המבצעית של כל פעולה. חרף הקושי הרב ותחת השאלה הפילוסופית האם המלחמה היא מדע או אומנות, אפשר לייצר יכולת מדידה מסוימת דרך מדדי תפוקה איכותיים ורלוונטיים במהלך המלחמה
אימון־מודל "מעברי האש" העלה את מוכנות הכוחות ללחימה בחזית עזה אל מול תוכנית אופרטיבית ספציפית ונבנה בהתאם לכשירויות שהוגדרו כדי לממשה. עם זאת, הסביבה המבצעית והתרחישים המבצעיים שונים בין עזה לחזיתות אחרות. על זרוע היבשה לוודא כי גרף האימונים מבטא את הצורך לשמור על איזון מתאים בין "מוכנות משימתית" ו"כשירות מבצעית"
במשימות חילוץ בתרחיש רעידת אדמה גם מפקדים חשופים ללחץ רב ויכולים לחוות קושי סביב האירוע. חשוב להתייעץ עם מפקדים נוספים, לדעת לתת מקום לקושי האישי ולפנות בעת הצורך למערך בריאות הנפש להתייעצות ולסיוע
מבצע יואב בתכנונו ובפיקודו של יגאל אלון מהווה מופת למערכה המנצלת את נקודות התורפה המערכתיות של היריב
מבצע "עופרת יצוקה" היה מוגבל בהיקפו. למרות זאת הוא עשוי להיות אבן דרך חשובה בהתפתחות האסטרטגיה המדינית והדוקטרינה הצבאית של ישראל להתמודדות עם אתגר הציר הרדיקלי
האתגר: חוויית החירום במפקדות כוללת אחד עשר מאפיינים עיקריים ייחודיים: (1) תחושה של אי־ודאות – בנוגע לתמונת המצב בעת החירום, המסוגלות האישית, מועד סיום החירום ומצב הסיום בחירום. (2) קושי במעבר מהתוכנית לשעת חירום למימושה – עקב הקושי להיפרד מהמוכר והבטוח, תחושת הפסד ואשמה, והעמימות בנוגע לתמונת המצב ומשמעותה. (3) תופעת ה"רשומון" והקושי ביצירת תמונת מציאות קוהרנטית. (4) חוויית היתירות כאשר כמה מפקדות פועלות באותו תווך מערכתי. (5) חיכוך בין גישות מבצעיות ותרבותיות בנוגע לאופן ניהול המערכה. (6) אופי המשימה השונה היוצר פערים בין תכנון לביצוע ובין גמישות ליציבות. (7) צורך בפיצול קשב בין עיסוק בתכנון המשך הלחימה ובין ניהול הקרב, בין גזרות שונות, בין מאמצים מבצעיים שונים ובין היבטים לוחמניים של המערכה להיבטים לא לוחמניים שלה. (8) עומס רגשי רב מצד פקודים ומפקדים, גם כאשר המפקדים אינם נמצאים פיזית בשדה הקרב. (9) תחושת איום אישית וארגונית. (10) תחושת ה־Fishbowl (אקווריום) המתרחשת כאשר בעת חירום תחושת המפקדים האחראים היא כי כולם בוחנים את מעשיהם. (11) שונות בין אהדת העם לחייליו הלוחמים אשר אינה מתערערת, ובין נטייה הולכת וגוברת להפנות ביקורת כלפי המפקדים.
לוחמת המשפט המתקיימת בהקשרים הנוגעים למלחמת רוסיה–אוקראינה, עשויה להוביל לפיתוח מנגנוני אכיפה יעילים יותר נגד מדינות הנחזות כמפירות את דיני העימות המזוין ולהוביל לקידום פרשנות לאותם דינים שתצמצם את חופש הפעולה המבצעי. חשוב לעקוב אחר ההתפתחויות, להעריך כיצד עשויות יריבותיה של ישראל לנצל התפתחויות אלה נגדה בהקשרי לחימה עתידית ולבחון כיצד נכון להיערך
לצד התמרון היבשתי בחזית, הפעולה בעומק במלחמה הבאה היא סיכון מחושב. חומרת האיום על העורף, והעובדה שאויביה במעגל הראשון בנו עצמם כדי שיוכלו לפעול גם בנוכחות מאמץ האש העוצמתי והמדויק של צה"ל, הופכות אותה לכדאית ולנחוצה
מאמר חדש במלאת שנה למלחמת רוסיה-אוקראינה / 50 שנים למבצע ברדס 54–55 / יום המשפחה בצה"ל / 107 שנים לקרב ורדן / הצילום בשדה הקרב - תמונת הנפת הדגל באיוו ג'ימה / הרצאתו של תא"ל (מיל') איתי ברון בכנס שדה הקרב העתידי השני
ספר דיגיטלי חדש יצא לאור / תריסר שנים למלחמת האזרחים בסוריה / קרב בדר והשפעתו על חמאס / 75 שנים לחיל התותחנים / הנגד החדש / הרצאה על מבצע ליטני / הרצאתה של רס"ן רנית אלקיים בכנס שדה הקרב העתידי השני