"העצירה האופרטיווית" של הצבא המצרי במלחמת יום הכיפורים

למהותו של מקצוע הפיקוד הצבאי

העיסוק הצבאי הוא מקצוע לכל דבר, החולק מאפיינים משותפים עם המקצועות האזרחיים. עם זאת חיוני להבין את המאפיינים המייחדים אותו מכל משלח יד אחר: הדרישה ממפקדים ומחיילים להיות מוכנים בשעת הצורך להרוג ולהיהרג והמציאות שבה הלחימה -המבחן העליון- היא בדרך כלל גם המבחן הראשון למפקד

לאיזה עתיד מתכוננים?

ההבחנה שעושה אל"ם משה שרביט במאמרו "מוכנות הצבא- ניתוח מושגי" (מערכות 370 ,אפריל 2000 ) בין מוכנות מבצעית מיידית למוכנות מבנית עתידית היא בעייתית. ראשית, מרכיבים רבים של המוכנות המבצעית שייכים גם למוכנות המבנים - ולהפך -ושנית, לעולם לא ניתן לדעת לאיזה טווח זמן מתייחסת המוכנות המבנית: עוד חודש, עוד שנה, עוד 10 שנים? על מכשלות אלה ניתן להתגבר באמצעות מכשיר חשיבה קיים : הערכת מצב למוכנות

גבול חם מלחמה קרה

מקורות המחשבה הצבאית המודרנית

ברכת שנה טובה המכללות הצבאיות

ברכה לפסח תשפ"ד ממפקד המכללות הצבאיות

הצבא הבריטי לאחר הרפורמות של אביב 1939

גורם הזמן עלול להכריע יותר במערכות המלחמה בעתיד הקרוב, מאשר הכריע באיזו תקופה קודמת שהיא של ההיסטוריה הצבאית

מערכות משפט - ההרצאות

ב־23 באוקטובר 2022 הושק בבית חיל האוויר בהרצליה "מערכות משפט" - גיליון משותף של "מערכות" והפרקליטות הצבאית בסימן מורשתו של נשיא בית המשפט העליון, השופט מאיר שמגר. לטובת מי שפספס ולהנגשת תכני ההשקה – תיעוד האירוע, ובו דברי הפצ"רית אלופה יפעת תומר־ירושלמי והרצאות של כמה מכותבי המאמרים בגיליון

עדכון תוכנית הפקמ"ב בכוחות היבשה - למה צריך לעדכן ומדוע זה הכרחי

עדכון תבנית הפקמ"ב נובע בעיקר מפערים מקצועיים ותפיסתיים, ואין לראות בו ככזה הנובע מהרצון לחדש בשם החדשנות. ההטמעה אינה נעשית רק במסירת הפקודה העדכנית למפקדים ולבסיסי ההכשרה, אלא מחייבת עיסוק אמיתי של המפקדים והמדריכים, אשר מתחיל בלימוד השינוי ומהותו, ממשיך באימוץ השינוי באופן אישי ואחר כך בהטמעתו בתוכניות ההכשרה, באימונים, בתכנון המבצעי ובלחימה בפועל