מציג עמוד 89 מתוך 4597 תוצאות
ספינת קרב מודרנית צריכה כיום לשאת ציוד וחימוש רב - במיוחד אם רוצים להקנות לה יכולת להשתתף בקרב היבשה - ולכן היא צריכה להיות בנפח של כ-500,2 טון לפחות. וטועה מי שחושב שספינות גדולות יותר הן גם פגיעות יותר. ספינות אינן נפגעות משום שהן גדולות. הן נפגעות כשאינן מתגוננות כראוי - אם משום שאין להן יכולת, ואם משום שאינן מפעילות כנדרש את היכולות שיש
על אף החשיבות הרבה של תפיסת הפיקוד מוכוון המשימה מתברר שקיים קושי ליישמה בצבאות רבים בעולם וגם בצה”ל. לטענת הכותבים ניתן לאמץ את התפיסה הזאת, אך הדבר אינו מובן מאליו, ויש לכוון את המפקדים לכך
חשוב מאוד לעסוק בתיקון הליקויים שהתגלו בצה”ל במלחמת לבנון השנייה, אך גם חיוני לשים לב למה שקרה בצד השני של הגבעה: החזבאללה הצליח לבנות צבא מסוג חדש שיש לו דוקטרינת הגנה מוצלחת, ואשר מפקדיו הפגינו חשיבה מקורית ויוזמה, ולוחמיו הפגינו אומץ לב ונחישות
כל מי שטוען כי את מלחמות העתיד יכריעו באמצעות אש מדויקת מנגד ולא באמצעות תמרון יבשתי מוזמן לבדוק את תורות הלחימה ואת אמצעי הלחימה שמפתחים האמריקנים. יתברר לו כי הם מדגישים שרק שיתוף פעולה בין התמרון והאש ישיג הכרעה
בשנים שלפני מלחמת לבנון השנייה סגד צה"ל לכוח האווירי וביטל את חשיבותו של צבא היבשה. זו הייתה סטייה חמורה מתורת הלחימה הקלאסית, וכעת יש לחזור אליה
בגיליון הזה של "מערכות" ובגיליונות הבאים אחריו ייפרשו בפני הקוראים תוצרי המחקר המקדים שהובילה המעבדה התפיסתית, בנוגע לתמרון היבשתי הרב־זרועי
הפולמוס סביב השאלה האם הטכנולוגיות החדישות מאפשרות לנצח מלחמות באש מנגד או אפילו מרחוק, ואולי ללא אש כלל, הוא מוקד הדיון בניהול מלחמות במאה השנים האחרונות. הניסיון המבצעי מראה שנדרש תמרון קרקעי כדי להכריע את המלחמה
בבואנו לבחון את תפיסות הפעלת הכוח העתידיות של צה"ל, יש מקום לתת את הדעת גם להמשכיות של תפיסות התמרון בצבאות זרים במערב
