גילוי מוקדם מציל חיים

מדוע הפילו הטילים הגרמניים במלחמת העולם השנייה קורבנות כה רבים בקרב תושבי לונדון, ואילו התקפות הטילים על ישראל במלחמת המפרץ הראשונה ובמלחמת לבנון השנייה הפילו מעט קורבנות באופן יחסי? מילת המפתח היא התרעה

המלחמה בארץ המרדפים

במהלך מלחמת ההתשה בבקעת הירדן (1968-1970 (פיתח צה"ל את תורת המרדפים, שנועדה להגן על קו ארוך באמצעות כוחות מינימליים. שיטת הלחימה הזאת הוכיחה את יעילותה, אך הייתה שנויה במחלוקת בגלל המחיר הכבד שגבתה - במיוחד בקרב מפקדי הכוחות

הייעוץ המשפטי בלחימה

בקרב חלק מהמפקדים בצה"ל קיים עדיין חשש מפני מעורבות היועץ המשפטי בתהליכי קבלת ההחלטות בעת לחימה - חשש הנובע ברובו מההערכה שהייעוץ המשפטי שיינתן יגביל את הכוחות ויסכל פעולות נחוצות, ויסודו בתפיסה מוטעית של תפקיד היועץ המשפטי. המאמר שלהלן מנסה לשרש את התפיסה השגויה הזאת ולהבהיר מדוע זהו האינטרס של המפקד לקבל ייעוץ משפטי אף בעת לחימה

זה הזמן לרפורמות

קיומם של הפיקודים המרחביים - צפון, מרכז ודרום - הוא אנכרוניסטי ומיותר. הטכנולוגיה הנוכחית מאפשרת לנהל את הצבא ביעילות רבה יותר מהפיקוד העליון בלי שום גורם מתווך. זו רק הצעה אחת מתוך סדרה של הצעות לשינוי דרסטי של פני צה"ל שמעלה המאמר הזה

מיחידים ליחידה

העוצמה שברכות - ניהול אפקטיבי באמצעות דיאלוג

ניהול שיתופי פעולה, משא ומתן וקונפליקטים הוא חלק בלתי נפרד מתפקידו של מנהל בכל ארגון היררכי. אם התהליכים האלה אינם מנוהלים נכון, עלולים נזקיהם להיות כבדים. מפקדים רבים נוהגים להתעלם מקונפליקטים פנימיים או לפתור אותם בהליך של בוררות. ההתעלמות היא האסטרטגיה ההרסנית ביותר, אך גם הבוררות מזיקה לארגון בטווח הארוך. הפתרון הרצוי הוא שימוש בכלים שיתופיים: דיאלוג, גישבור (שילוב של גישור ושל בוררות) ומשא ומתן פנים-ארגוני

נפילת הפנטום

מייד לאחר שהפנטומים הראשונים החלו להיקלט בחיל האוויר, הם הפכו לכוח היחיד שתקף מטרות בעומק מצרים ואת המערכים של טילי הקרקע-אוויר שלאורך התעלה. התוצאה הייתה שהם סבלו משיעורי שחיקה בלתי נסבלים, בעוד שאר חיל האוויר וצה“ל צפו בקרב בחוסר מעש. אי-מיצוי הכוח הוביל לתבוסה אסטרטגית של ישראל במלחמת ההתשה. כך הפך הפנטום לעושר השמור לבעליו לרעתו

פקודת המבצע מבלבלת

ריבוי הסעיפים בפקודת המבצע המתייחסים לאותם הנושאים הוא הגורם להיותה מבלבלת. תגובה למאמרם של אל“ם יובל בזק ושל סא“ל בעז זלמנוביץ ”פקודת המבצע והרעיון המרכזי“

על טבע המלחמות

כל עוד בני אדם הם שיילחמו אלה באלה - ולא, למשל, רובוטים - לא ישתנה טבע המלחמות, המושפע מגורמים אנושיים כמו פחד, אומץ, מצבי רוח, מנהיגות ושאר רוח. ואין זה משנה כלל אם בני האדם נלחמים אלה באלה באבנים ובמקלות או באמצעות נשק מודרני

ספינות גדולות לפתרון בעיה גדולה

ספינת קרב מודרנית צריכה כיום לשאת ציוד וחימוש רב - במיוחד אם רוצים להקנות לה יכולת להשתתף בקרב היבשה - ולכן היא צריכה להיות בנפח של כ-500,2 טון לפחות. וטועה מי שחושב שספינות גדולות יותר הן גם פגיעות יותר. ספינות אינן נפגעות משום שהן גדולות. הן נפגעות כשאינן מתגוננות כראוי - אם משום שאין להן יכולת, ואם משום שאינן מפעילות כנדרש את היכולות שיש