החידושים הטכנולוגיים בשדה הקרב היבשתי

בתערוכת "יורוסאטורי" שהתקיימה ביוני השנה בפריז חשפה צרפת כי צבאה נכנס לעידן הלחימה מבוססת הרשת. בתרגיל גדול שערך צבא צרפת במתכונתו החדשה הוא התמודד נגד ארגון טרור במתכונת דומה לזו שבה פעל באחרונה צה"ל בלבנון. המסקנות היו - כמה מפתיע - שלטכנולוגיה המתקדמת אין תשובות מלאו נגד ארגון טרור הנטמע בתוך אוכלוסייה אזרחית

הבעייתיות שבביזור המשאבים לבניין הכוח בצה"ל

מדיניות צה"ל זה יותר משני עשורים היא לבזר סמכויות בתחומים של בניין הכוח ושל הקיום השוטף. אין כל ספק שהמטה הכללי אינו צריך לקבוע תקנים לעפרונות, אך מכאן ועד ביזור החלטות מהותיות בבניין הכוח לרמה של יחידת הקצה קיים מרחק

החוקר התברבר בשטח

תא"ל (מיל') אלישיב שמשי כתב ספר על נושא חשוב - כיצד השפיעו טעויות ניווט של מפקדים על תוצאות קרבות ("איפה אני נמצא לעזאזל?"). אבל לפחות הפרק בספר העוסק בקרב החרמון ב-1973 רצוף בשגיאות כה רבות, עד כי כל מסקנותיו הן חסרות ערך, ואין למפקדי צה"ל מה ללמוד מהן

פרק ד'- המתודולוגיה לביצוע עבודת המטה

פרק ו': דילמות בעבודת קצין המטה הבכיר

נספחים

עקרונות המלחמה בעימות האסימטרי

כותב המאמר בוחן את יישום עקרונות המלחמה בעימות האסימטרי, וטוען כי הצבתם של עקרונות אלה אל מול הצרכים של לחימה בארגוני טרור וגרילה מצביעה על הכרחיותם לסוג זה של לחימה

מלחמה נחושה או הפגנת סרק?

בקרב המפקדים והחוקרים של מלחמת יום הכיפורים - הן הישראלים והן המצרים - ישנה מחלוקת עמוקה בנוגע לשאלה אילו יעדים רצו המצרים להשיג במתקפת 14 באוקטובר 1973. השאלה המרכזית היא אם המתקפה הזאת הייתה מאמץ אמיתי של המצרים להגיע למעברי ההרים בסיני ואף מעבר להם - בהתאם לתוכנית המלחמה שלהם - או שמדובר היה במראית עין של מאמץ אופנסיבי שנועד רק לרצות את הסורים

לחימה מוסרית בטרור

האם מותר להטיל פצצה של טון על בניין כדי לחסל מנהיג טרור מסוכן, אף שיחד איתו ייהרגו חפים מפשע? המאמר שלהלן מסביר באילו נסיבות ייחשב הדבר לצעד לגיטימי ובאילו נסיבות מדובר בצעד שיש להימנע ממנו

כיבוש הבופור

כיבוש הבופור ייזכר לעד בשל אמירתו האומללה של ראש הממשלה בגין כי בקרב הזה לא נהרג איש מחיילינו ואפילו לא נפצע. עם זאת ראוי הקרב הזה להיזכר בראש ובראשונה בשל הדבקות במשימה שהפגינו הלוחמים - אנשי סיירת גולני ופלוגת ההנדסה