ללמוד מהמאוחר על המוקדם

כדי להבין טוב יותר את מערכת רפיח בין הסלווקים לבית תלמי נעזר מחבר הספר אלעזר (לסיה) גלילי - ממייסדי "מערכות" - בניתוח המערכה שניהלו הבריטים נגד הטורקים באותה הזירה במלחמת העולם הראשונה

צה"ל ו"חברת השוק" - כמה היבטים לבחינה מעמיקה

אנחנו מופצצים כל הזמן בסקרים, במחקרים ובכתבות בכלי התקשורת על המוטיווציה של הנוער להתגייס לצה"ל. במאמר הנוכחי נטען שהמידע המתקבל בסוגיה הזאת הוא נקודתי, חלקי ומוטה. המאמר מציע מתווה וקני מידה לבחינה מעמיקה של הסוגיה הזאת

אין לקחי מלחמה אינסטנט

יש חשיבות גדולה ללמידה תוך כדי הלחימה שעליה כתב ד“ר גיל-עד אריאלי בהקשר של ”עופרת יצוקה“ (מערכות 425 .)אולם אסור שהלמידה הזאת תבוא במקום הפקת לקחים מסודרת לאחר כל מלחמה

חילות האוויר חוזרים למטוסי בוכנה?

בסלון האווירי בלה בורז'ה הוצג מטוס ריסוס שהוסב ללחימה בכוחות גרילה. מדובר במטוס זול מאוד ורב-עוצמה שיכול לסייע מאוד לחיל האוויר במלחמתו בחזבאללה ובחמאס. והיו, כמובן, חידושים רבים נוספים

תכנון הוא הכול, תוכניות הן שום דבר

מקורותיו של ביצוע לקוי טבועים יותר מכול בתכנון שגוי. בתורת הלחימה של צה"ל אין הבדל מהותי בין תהליך נוהל הקרב (התכנון) לתהליך הערכת המצב (קבלת החלטות). אפשר שזו אחת הסיבות לכישלונו במלחמת לבנון השנייה

בטיחות באימונים בצה"ל : קל באימונים קשה בקרב

בתרגילים נהנים מפקדי צה"ל מליווי צמוד של קציני בטיחות המאתרים מראש כשלים בטיחותיים במתווה התרגיל. אולם קציני הבטיחות האלה אינם מלווים את המפקדים בעת קרב. התוצאה: בעת לחימה גדל שיעור הנפגעים מתאונות. הפתרון הוא לעבור מגישה של בטיחות באימונים לגישה של ניהול סיכונים מבצעי

ניפוח המפקדות- סכנה ברורה ומיידית

מפקדות מנופחות פוגעות ביכולתו של המפקד לנהל כראוי את הלחימה ומבזבזות משאבים יקרים. אז מדוע מתעקש צה"ל לנפח עוד ועוד את מפקדותיו?

איך מגדלים מצביאים

מצביאים מוכשרים הם נכס אסטרטגי מהמעלה הראשונה. מדינות רבות משקיעות מאמצים גדולים בהכשרת מצביאיהן, ודווקא בישראל, שקיומה תלוי במידה רבה באיכות ההנהגה הצבאית שלה, יש ליקויים רבים בתחום ההכשרה הזה. את הליקויים האלה צריך וניתן לתקן

ההסבר הלא משכנע על הפצצות השכנוע

מאמרה של לירז מרגלית ”מדוע הפצצות השכנוע אינן משכנעות“ )מערכות 420-421 ,ספטמבר 2008 )מבקש לעשות שימוש ב“תיאוריית הערך“ כדי להסביר מדוע כשלו ניסיונותינו להשפיע על מקבלי ההחלטות בחזבאללה באמצעות הפעלת הכוח האווירי. אולם בתיאוריית הערך שעליה מסתמכת הכותבת אין כדי להסביר ולו היבט אחד של הסוגיה החשובה והמורכבת הזאת

פתיחה