בשביל הלמידה: מיומנויות למידה בהכשרת בכירים

במכללות של צה"ל (המכללה לביטחון לאומי ופו"ם) חייבת הלמידה להיות מטרה העומדת בפני עצמה ולא רק תהליך המלווה הקניית ידע צבאי או כל ידע אחר

העלייה בגיל המג״דים בעידן של מציאות משתנה סיכונים והזדמנויות

כיום מגיעים קציני צה"ל לתפקידים בגיל מבוגר מדי, כשהם מעבר לנקודת האיזון הנכונה לתפקיד מג"ד ולתפקיד מח"ט סדיר. אי־חזרה לאיזון שהיה בעברו של צה"ל תביא בהכרח להזדקנותו של הפיקוד הקרבי ולשחיקתו

הפתרון להעלאת כשירות מערך המילואים - פיצולו

פיצול כוחות המילואים לשני דרגים על פי גיל המשרתים עשוי לפתור רבות מהבעיות שפוגמות כיום בכשירותו של מערך המילואים ומרתיעות את הדרג המדיני והצבאי מלהפעילו בעת חירום

המשימה: איסוף מידע

על הטעויות ועל הדילמות הנפוצות בכתיבת סעיף המשימה בפקודת המבצע ועל פתרונן - בדגש על חיל האיסוף הקרבי

ללמוד מהמלחמה הקודמת ולחזות את המלחמה הבאה

מקובל לטעון שצבא צרפת הובס בתחילת מלחמת העולם השנייה משום שניסה להילחם שוב את מלחמת העולם הראשונה, ושתבוסותיו של צה״ל בימים הראשונים של מלחמת יום הכיפורים נבעו מכך שניסה להילחם שוב את מלחמת ששת הימים. בחינה קפדנית של הטענות האלה מלמדת שהמציאות מורכבת הרבה יותר

אתגרי פיקוד ואיתנות

עוד ניצחון כזה

מסוק הקרב -מערכת נשק ייחודית בשדה המערכה

ההיסטוריה הצבאית משופעת בדוגמאות של פיתוחים טכנולוגיים מהפכניים, שהפעלתם הנכונה חייבה חשיבה חדשה ומסגרות חדשות, לרוב- בשל שמרנותו של הממסד הצבאי - משתלבים בתחילה הפיתוחים המהפכניים בתוך המסגרות הקיימות, ובשל כך אין הם מנוצלים במידה האופטימלית, המסוק הוא דוגמא לפיתוח כזה, ומאמר זה מציע דרך לניצול מושכל יותר שלו

על תיאום, על שיתוף פעולה ועל מה שביניהם

מנגנון הקישור והתיאום הביטחוני, שהיה אבן יסוד במערכת היחסים שבין צה"ל למשטרה הפלסטינית בשנים 1996-1994, עם תחילת יישומו של הסכם אוסלו, נחלש והפך במידה רבה לבלתי רלוונטי במציאות של שנת 2000. נראה כי הגיע הזמן למנגנונים חדשים שיתאימו למציאות המשתנה

הנגמ"ש - אמצעי תובלה ממוגן או רכב לחימה נושא רובאים?

המגמה הברורה, המתגבשת מהניסיון המבצעי וממשחקי המלחמה היא שתכלית הנגמ"ש היא קודם כול לשמש כלי תובלה מוגן לכוח הרגלי ולא רכב לחימה. מכאן שראוי להשקיע יותר במיגון הנגמ"ש מאשר בחימושו