מציג עמוד 8 מתוך 3932 תוצאות
ב־7-6 באפריל 2021 ייערך כנס מקוון משותף למחלקת היסטוריה של צה"ל, למחלקה להיסטוריה כללית של אוניברסיטת בר־אילן ולבית התוכן "מערכות". הכנס יעסוק במגמות העכשוויות בחקר ההיסטוריה של צה"ל ומלחמות ישראל
בשנים האחרונות נושא החשיפה-תקיפה נמצא במרכז השיח בצבאות המערביים בכלל ובצה"ל בפרט. מאמר זה דן בכוחות חשיפה-תקיפה בצבא רוסיה, ובעקרונות המנחים שגובשו על־מנת לענות על השאלות: כיצד לארגן את הכוח, לבנות אותו ולהפעילו כדי שיחשוף את האויב ויאפשר פגיעה מהירה בו
משבר הקורונה לימד אותנו כי גם אם כלפי חוץ נראה היה כי העשייה בצה"ל התרחשה "יש מאין", היא התבססה על המשאב האנושי. ואולם כדי לאפשר זאת, על מפקדי צה"ל מוטלת החובה לעודד הטמעה ופיתוח של ערכים המאפשרים יצירה של תרבות מיטבית ולהסיר, לפי הצורך, חסמים ארגוניים
המאמר מציג ניתוח חזותי של פיגועי טרור שהתרחשו בישראל במהלך השנים 2016-2015, תקופה המכונה "אנתפאדת היחידים". במחקר נותחו סרטים המתארים פיגועי טרור במטרה לבחון בגישה מיקרו־סוציולוגית פיגועים אלה בעת התרחשותם. אנו טוענים, כי בדרך זו ניתן להעשיר את הידע הסוציולוגי הצבאי אודות ה"מלחמות החדשות". במחקר נאסף מידע שאותר במרשתת ומקורו בתפוצה רחבה של מצלמות אבטחה ומכשירי טלפון ניידים. פותחה תוכנה לאיסוף סרטים והיא הופעלה במדגם של רשתות חברתיות. במקביל נערכו גם ראיונות עומק עם קציני משטרה ואזרחים שהיו עדים לפיגועים. ניתוח הממצאים מתאר את הדינמיקה החברתית המופיעה בסרטים ומצביעה על שלושה גורמי ייסוד הנכללים באלימות המוצגת בהם: התוקף, משבש ההתקפה וההמון. המחקר מצביע על יכולתם של סוציולוגים צבאיים לבצע ניתוח חדש של אלימות תוך שילוב בין רמת ה"מאקרו" לבין מחקר ברמת ה"מיקרו". ניתוח מיקרו־סוציולוגי כזה מוביל להבנה טובה יותר של פיגועי טרור, תוך התגברות על מניפולציות במידע ויזואלי המתבצעות על־ידי התקשורת, הממשלה וארגוני טרור.
הקמת גדוד חרדי בצה”ל עוררה תקווה שמדובר בצעד לקראת שילוב החרדים בחברה הישראלית. אבל יותר משהיא ביטוי לשילוב של החרדים בחברה הישראלית, היא שימור של “החומות” שביניהן מעדיף הציבור החרדי להסתגר. קיום הגדוד מעורר שאלות לא פשוטות בתחום חופש הדת והחופש מדת מצה”ל. אולם למרות כל אלה זוהי כנראה הדרך הטובה ביותר האפשרית לשילוב של חיילים חרדים בצה”ל
המנגנון המטכ"לי הקבוע לתחקור אירועים מבצעיים חריגים הוקם בצה"ל בתחילת מערכת "צוק איתן", בהתאם להחלטת ממשלה בנושא על יסוד המלצות ועדות טירקל וצ'חנובר, והפקת לקחים פנים צה"לית עקב תהליכי הבדיקה והחקירה של מבצעים קודמים. המנגנון משמש כיום מודל מרכזי, בקנה מידה בין־לאומי, להערכה עובדתית של טענות להפרות דין במסגרת אירועים מבצעיים חריגים. במסמך שכתבו סא"ל (מיל') חגי רוטשטיין, לשעבר רע"ן מערכה מדינית ותחקור מטכ"לי במכללות הצבאיות ורס"ן (מיל') ד"ר רפאל בן־ארי, רת"ח מערכה מדינית בענף מערכה מדינית ותחקור מטכ"לי במכללות הצבאיות, כותבים השניים על התהליכים שהובילו להקמת המנגנון הקבוע, עקרונות הפעולה ותפיסת ההפעלה של המנגנון כמרכיב באסטרטגיה המבצעית הכוללת ובמסגרת המערכה המדינית-משפטית, לצד היקפי הפעילות של המנגנון והאתגרים העומדים בפניו. איך לקרוא בגיליון? • לקריאת הגיליון בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון" • להורדת הגיליון יש ללחוץ על "הורדת PDF" • לקריאת כל פרק בנפרד יש לגלול למטה וללחוץ על הפרק הרלוונטי. קריאה מהנה
מבצע "צוק איתן" החל ב־יולי 2014 ונמשך 50 ימים עד 26 באוגוסט 2014. ב־17 ביולי נכנס צה"ל לפעולה קרקעית ברצועת עזה במגמה לאתר את המנהרות ההתקפיות ולהשמידן. במהלך הלחימה ניהלו חיילי צה"ל קרבות עזים עם המחבלים מחמאס. כבר במהלך המבצע, באוגוסט 2014, החליט חיל החינוך והנוער לאסוף עדויות של לוחמים שהשתתפו בקרבות לשם הפקת ערכות הדרכה בנושא מורשת קרב של צה"ל מן המבצע. הצורך הזה עלה מן השטח באופן מובהק על־ידי מפקדי השדה ברמות השונות. זאת בין היתר כלקחים שנלמדו ממלחמות העבר, בייחוד ממלחמת לבנון השנייה, שבהן לא נעשה מאמץ כזה באופן סדור ושיטתי מיד עם סיום הלחימה ומחסור בחומר אותנטי הורגש גם שנים רבות לאחר מכן. כשמוסיפים לכך את היעדר האיסוף והתיעוד ביחידות שמתחת לרמת החטיבה, ברור שיש לעשות מאמץ ולהירתם בהקדם למשימה החשובה הזאת. חיל החינוך והנוער גייס מתחקרים רבים בהנחייתי לכתיבת מורשות הקרב של החטיבות והזרועות שנטלו חלק במבצע "צוק איתן" בסמוך לאירועים, ולפני שהחיילים והמפקדים יחזרו למסלול החיים התקין שלהם או יפוזרו ליחידות. ספר זה הוא אחד התוצרים של הפעילות הזאת. איך לקרוא בספר? * לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". * להורדת הספר יש ללחוץ "הורדת PDF". * לקריאת כל פרק בנפרד יש לגלול למטה. קריאה מהנה
עידן המערכות המוגבלות, שהתאפיין בפערי עוצמה אדירים בין ישראל ואויביה, הסתיים. צה"ל נדרש לפעול בעידן חדש - עידן ההכרעה. יש לשוב לעיקרון שקבע דוד בן־גוריון, ולהעביר את המלחמה לשטחו של האויב. לשם כך, במלחמה הבאה צה"ל חייב לתמרן, ומהר
במה עדיף לבחור: בטכנולוגיה מהפכנית ובלתי מוכרת שיכולה לשנות את פני המערכה, אך יכולה גם לאכזב, או בטכנולוגיה מוכרת שאינה מבטיחה הרים וגבעות, אך גם חסינה יותר מפני אכזבות? ניתוח מעמיק מגלה שחסינות עדיפה על הבטחות לניסים ולנפלאות