מחשבות על מעמדנו

הנכון הוא שכיום, ביחסי האיבה הקיימים בינה לבין הערכים, הנקבעים על ידי הערבים, יכולה מדינת ישראל לגונן ולשמור על מה שיש לה בטווח אורך חרבו של צה"׳ל

לאיזון בפיתוח מחשבתנו הצבאית

מטרת מאמר זה היא לנסות לבחון את תהליך התפתחות המחשבה הצבאית בצבאנו אגב ניתוח הגורמים המעצבים אותה ולעמוד על השתקפותה בהתהוות תורת הלחימה שלנו

מעבר מכשולים בהבקעת מערך מבוצר

רק בהבנה הדדית בין-חילית, באימון המשותף של כל הגורמים ובפיקוד הטוב ניתן יהיה להביא את המשימה המורכבת לסיומה המוצלח

70 שנות "מערכות"

במלאת עשר שנים ל"מערכות" כתב דוד בן-גוריון: "להיות אחד המכשירים שיקרבו את קוממיות ישראל בארצו". דבריו עומדים בתוקפם גם היום

כך מתכננים הערבים להילחם בישראל

במלחמה הבאה ינסו אויביה של ישראל להכריע אותה באמצעות התקפה בו-זמנית בשלושה מעגלים: בגבולות, בפנים הארץ ומהאוויר. בין היתר הם מתכננים לשטוף את המדינה באמצעות אלפי צוותים קטנים של לוחמי חי"ר מעולים שמיד עם כניסתם לארץ יזכו לסיוע מלא מהאוכלוסייה המקומית. נכון להיום אין לצה"ל תשובה לתרחיש הזה

"עופרת יצוקה" - לקחים על תפיסת ההפעלה

מבצע "עופרת יצוקה" היה מוגבל בהיקפו. למרות זאת הוא עשוי להיות אבן דרך חשובה בהתפתחות האסטרטגיה המדינית והדוקטרינה הצבאית של ישראל להתמודדות עם אתגר הציר הרדיקלי

הכרה

ענישה כמרכיב בלמידה

לכידות והישגיות

משמעת