נגיעתה של ההיסטוריה לצבא: נקודת מבטו של נחת אמריקני

מתוך "העבר כפתח דבר - חשיבותה של ההיסטוריה לתחום העיסוק הצבאי" (עורכים: מארי ויליאמסון וריצ'רד הארט סינרייך), מערכות, מודן ואמ"ץ תוה"ד, 2014

עשתונות 4: השלכות התגרענותה של איראן על 'הסדר הגרעיני העולמי'

פרק שלישי: "אחרַי" בשגרה — הנעת פקודים לביצוע משימות

נספח: שבע אגרות עקרוניות של נציב קבילות החיילים למפקדים

שלטון הידע

מאחר שצה"ל הוא המקור הכמעט בלעדי של ידע ביטחוני לממשלה, עליו ללמוד כיצד ליצור ידע רלוונטי לרמה האסטרטגית והמערכתית

המיתוס של העימות האסימטרי

אין אמת בטענה הפופולרית שבכל עימות אסימטרי בין מדינה לבין ארגון טרור וגרילה נגזר דינה של המדינה להפסיד. מההיסטוריה אנחנו לומדים שבמקרים רבים דווקא המדינות מנצחות

שגיאות היסוד של המודיעין

בגלל הנחות היסוד המוטעות שבהן דבק אמ״ן ב־1973 הוא כשל בהבנת המשמעות של היערכות צבאות ערב בשטח - היערכות שעליה היה לו מידע מקיף

אי-הפעלת "אמצעי האיסוף המיוחדים" והכשל המודיעיני במלחמת יום הכיפורים

מקבלי ההחלטות בישראל באוקטובר 1973 היו משוכנעים שאמצעי האיסוף המיוחדים שעמדו לרשותם ייתנו להם התרעה של 48 שעות לפני פרוץ המלחמה. הם לא ידעו שראש אמ״ן, אלוף אלי זעירא, הורה לא להפעילם. חמור מכך: הם היו משוכנעים שהערכת המצב המרגיעה שלו מבוססת על אותם האמצעים שלא הופעלו

המערכה נגד אוסיראק ממצאים מארמונו של סדאם

בקרב החוקרים במערב התגבש קונסנזוס שלפיו השמדת הכור אוסיראק הזיקה יותר מאשר הועילה, אך זו תפיסה פשטנית: הפצצת הכור הייתה חלק ממערכה רחבה שקנתה לישראל זמן יקר, וגייסה את התמיכה הבין־לאומית שלבסוף חיסלה את האיום העיראקי

על דמותו של מפקד הפלוגה בעיני מפקדים - ממ"מים ועד מח"טים

כדי להצליח בתפקיד נדרש המ"פ לשפע של תכונות, ובהן בגרות, עצמאות, מקצועיות, נחישות, העזה, גמישות מחשבתית, אומץ ותעצומות נפש