מציג עמוד 75 מתוך 5318 תוצאות
המעבר מתרבות של שגרה - המתאפיינת בצה”ל בניכור, בצייתנות, בהיעדר יוזמה, בהיעדר שיתוף פעולה ובתחושה של חוסר השפעה על המערכת - לשדה הקרב אינו טריוויאלי כלל וכלל ועלול להיות הרסני בתוצאותיו. הפתרון הוא לאמץ גם בימי שגרה את התרבות הארגונית שמאפיינת עיתות חירום ושעיקריה הם הבנת המטרה, שיתופי פעולה לשם מיצוי הכוח, יוזמה והתקפיות, אומץ לב והקרבה
לצד התמרון היבשתי בחזית, הפעולה בעומק במלחמה הבאה היא סיכון מחושב. חומרת האיום על העורף, והעובדה שאויביה במעגל הראשון בנו עצמם כדי שיוכלו לפעול גם בנוכחות מאמץ האש העוצמתי והמדויק של צה"ל, הופכות אותה לכדאית ולנחוצה
המגזין השבועי של "מערכות" ממשיך במתכונת שונה על רקע מלחמת "חרבות ברזל". והפעם: מאמר חדש של סא"ל עוזי בכור, אל"ם ד"ר לוסיאן טצה לאור וסא"ל (מיל') ד"ר לאה שלף, על סיוע לחיילים פדויי שבי בהסתגלות מחדש / גרסה מתורגמת לאנגלית של המאמר שכתב ד"ר שגיא פולקה על מלחמת "מבול אל־אקצא" – גרסת חמאס / פודקסט עם ד"ר מיכאל מילשטיין על הנחבה: התפתחות היחידה, מה מייחד אותה ומהן דרכי פעולתה / פודקסט עם יורם שווייצר על השאלה האם מתקפת הפתע של חמאס היא 9/11 של ישראל והאם חמאס הוא באמת דאעש / מאמרם של ד"ר עדו הכט ופרופ' איתן שמיר על מבצעי תמרון יבשתי מול מבצעי ירי מנגד בעולם / פודקסט עם ד"ר ראובן גל על חוסן לאומי, מה מרכיב אותו ולמה הוא חשוב בכלל ובתקופת מלחמה בפרט / פודקסט עם פרופ' עוזי רבי על האיום החדש מתימן / מאמרם של יאיר אנסבכר ורס"ן (מיל') אבשלום אהרוני על התגשמות חזון הרחפן הביתי כאמל"ח משנה משחק / פודקסט עם אל"ם (מיל') ד"ר שאול שי על המנהרות בעזה,הסוגים השונים שלהן והאתגר שהן מהוות לצה"ל "מערכות" מחזק את הלוחמים, מרכין ראש לזכר הנופלים ומאחל החלמה לפצועים
הרעיון של הפעלת מטוסים תוקפים לא מאוישים תופס תאוצה, ותוכניות הפיתוח- בעיקר בארה"ב- נכנסות לשלבים מתקדמים של ניסויים ושל הדגמת יכולת. בשלב זה עוד לא מוותרים על טייסי הקרב, והכוונה היא שהמטוסים הבלתי מאוישים יבצעו משימות לצד המטוסים המאוישים
אמנם מוקדם עדיין לדעת מה תהיה השפעתם של אירועי המלחמה באוקראינה על החברות בעולם המערבי ועל ישראל בטווח הארוך, אולם ניתן להעריך שאנחנו כבר מצויים בעיבורו של שינוי מהותי שצפוי להשפיע על שלושה מעגלים שבהם מתקיים קשר הדוק ביחסי צבא-חברה: המישור הגלובלי, היחסים הבין־לאומיים והיחסים בין החברה הישראלית לצבאה
בצה“ל השתרש הנוהג שלפיו קצינים בכירים ממלאים תפקידים למשך זמן קצר ומיד ממשיכים הלאה לתפקידים הבאים. התוצאה היא פגיעה קשה מאוד במקצועיותם ובכושרו של צה“ל
הפתעות אסטרטגיות ממשיכות וימשיכו להתרחש בתחום הצבאי ובתחום האזרחי, ונראה שנדרשת פריצת דרך מתודולוגית כדי לקדם את הנושא. מאמר זה מציע לשלב במהלכים לסיכול מתקפות פתע את מתודולוגיית התרחישים שאומצה על־ידי ארגונים עסקיים וגופי ביטחון, וליישמה בעיקר בתנאים של אי־ודאות גבוהה וכזרז ללמידה ארגונית
אחרי תחושת ההחמצה של מלחמת לבנון השנייה והגבלת התמרון במבצע "צוק איתן" עתיד הדרג המדיני לתת לצה"ל "צ'ק פתוח" ללחימה לתוך עומק שטח האויב. השאלה היא האם אנחנו מוכנים לכך, או שבכוונתנו לטפל בו רק מן האוויר ובאש מנגד? היות שהצלחות האויב ידחקו בנו לתמרן - כדאי שנשנה את מרכז הכובד של בניין הכוח ונתמקד בכוח שבנוי ומאומן ללחימה בשטח בנוי, ומצויד בנשק היורה אש לנפח
לעומת התוכנית הרב-שנתית "גדעון" מה משמעותן של תקופה "הרואית" של מלחמות קיומיות לעומת תקופה "פוסט־הרואית" של מלחמות, אשר אינן בגדר איום קיומי, על הלכי רוח ועל תפישות בציבור בנוגע לשירות צבאי מטעמים אידיאולוגיים
אם יודגשו למפקדים דרכי הבקרה והדיווח, והחשיבות של קבלת השונּות כתנאי בסיסי; ואם ייעשה תיאום ציפיות בין מפקדים לפקודים; אזי ניתן יהיה לשפר את יישום שיטת פיקוד המשימה בצה“ל