הגיאוגרף בשירות התכנון הפיזי הצבאי בישראל

נוכחים או נפקדים?

כל הצבאות במדינות הדמוקרטיות מתחבטים בשאלה איזה דפוס של יחסים ליצור עם התקשורת. הגישות נעות בין מתן חופש פעולה מפוקח לעיתונאים לבין הדרה מוחלטת שלהם מזירות הלחימה. המאמר בוחן את הגישות השונות וממליץ על הדרך המועדפת

תופעת "הראש הקטן" בצבא

ממחקר חדש עולה: אחת הסיבות המרכזיות לכך שחיילים נוקטים אסטרטגיה של "ראש קטן" היא החשש שלא יקבלו גיבוי ממפקדיהם במקרה שיוזמותיהם לא יעלו יפה

כיבושי 1967 - האם הם תוכננו מראש? (זמין גם בשמע)

בניגוד לטענות שנשמעו לאחר מלחמת ששת הימים, כאילו ישראל תכננה מראש את מסעות הכיבושים, העובדות מלמדות שהאירועים באותה המלחמה התפתחו באופן אקראי למדי

דיפלומטיה ציבורית צבאית

לאחר שצה"ל הגיע למסקנה שללא דיפלומטיה עלולים לרדת לטמיון רבים מהישגיו בשדה הקרב, הוא החל לעסוק בתחום שלכאורה הוא אזרחי

המקצוע הצבאי - בין מקצוע אקדמי למקצוע מעשי

הקצינים בצה"ל מחונכים לחשוב באופן מאוד מעשי ומתקשים לראות את התועלת שבלימודים אקדמיים. הדרך לשנות את גישתם זו היא להוכיח להם שיש לכך ערך מאוד מעשי לעיסוקם היום-יומי

מדוברות לדיפלומטיה צבאית - השינויים באופי שדה הקרב

מצביאות - מנהיגות צבאית בדרג העליון

מתוך כתבים של מצביאים ועל מצביאים בתקופות היסטוריות שונות בוחן המאמר מהם תפקידי המצביא ובמה הם שונים מתפקידיו של מפקד שאינו מצביא

בהם יותר מכול

ולא אשוב עד כלותם