נוכחים או נפקדים?

כל הצבאות במדינות הדמוקרטיות מתחבטים בשאלה איזה דפוס של יחסים ליצור עם התקשורת. הגישות נעות בין מתן חופש פעולה מפוקח לעיתונאים לבין הדרה מוחלטת שלהם מזירות הלחימה. המאמר בוחן את הגישות השונות וממליץ על הדרך המועדפת

ה"אביב" של המזרחנים - עידן העימותים הארוכים

ההפתעה שחולל "האביב הערבי" בקרב קהילת המזרחנות בישראל הציפה שוב את המתח המובנה שבין שתי תת-התרבויות שמהן מורכבת הקהילה הזאת: המזרחנות האקדמית והממסד המודיעיני. המאמר מתחקה אחר גורמיו של המתח הזה ומסביר מדוע יקשה להופכו למתח בונה בעבור שתיהן

חורים בהכשרה

בשנים האחרונות הופר האיזון בין ההכשרה שמקבל קצין החי“ר ובין האתגרים שניצבים בפניו. הפתרון הוא שקציני החי“ר יתאמנו יותר או שיאריכו את משך ההכשרה שלהם ויוסיפו לה תוכני לימוד

פיקוד משימה

מדוברות לדיפלומטיה צבאית - השינויים באופי שדה הקרב

המערך הלוגיסטי בשדה הקרב

במלחמה הבאה יוטל עומס עצום על מערך הלוגיסטיקה גם משום שצה"ל יחתור להכרעה באמצעות מהלכי תמרון עמוקים - מה שיצריך העברת אספקה לכוחות הלוחמים בשטחים עוינים - וגם משום שהעורף הלוגיסטי יהיה נתון לאש כבדה של טילים ושל רקטות. המאמר סוקר כיצד מתכונן מערך הלוגיסטיקה לאתגר הכפול הזה

פתרון משמיים

בניגוד לטענתו של תא"ל (מיל') ד"ר דב תמרי ("הכוח האווירי לאן?", מערכות 437 , יוני 2011) ישראל השתמשה בעבר - יותר מפעם אחת - בכוח אווירי בלבד כדי לפתור בעיות אסטרטגיות קשות

תהליך בניין הכוח כתיאוריה מדעית - ואיך לצמצם את אפשרות הפרכתה במלחמה

תקפותה של כל תורת לחימה חדשה וינולותיו של כל אמצעי לחימה חדש הן בחזקת השערות - עד לרגע שבו מתקבלת ההחלטה לאמצם ולהטמיעם, במקרים רבים הם הופכים מאותו הרגע ואילך למוסכמות

אחריות המעשה וחוסר אחריות המחשבה

המעשה צריך להיות סדור, מתודולוגי, הגיוני ואחראי, ואוי לו למפקד שאינו נוהג כך. אולם תהליך החשיבה צריך להיות ההפך הגמור

האם הטנק נותר מרכיב מרכזי בשדה הקרב העתידי?

בתקופה האחרונה התרבו התומכים בגישה שהטנק הוא נשק ארכאי וכי הגיע הזמן שיפנה את מקומו לאמצעי לחימה מודרניים דוגמת החימוש המונחה המדויק. המאמר הזה ינסה להוכיח את חשיבותו