מציג עמוד 7 מתוך 396 תוצאות
בעיות הלוגיסטיקה, האימונים והמורל שהתגלו בצבא הרוסי בלחימה באוקראינה הן דוגמה שספירת כוחות לבדה איננה מספרת את התמונה המלאה, אולם גם אזהרה: צבא שהיה מפעיל כוחות משולבים בצורה יעילה יותר היה יכול להקטין אותן
בחינת הלחימה בגזרת חטיבה 275 לאורך היומיים הראשונים למלחמה מתמקדת בקרבות ההגנה והחילוץ לאורך הגזרה. ייתכן שאפשר היה להימנע מהם אילו פקודת "שובך יונים" הייתה יוצאת בזמן הראוי, או שלא הייתה מתקבלת פקודה חלקית ולפיה אין לקדם את הטנקים עקב חשש ליצירת ההסלמה
המגזין השבועי של "מערכות" ממשיך במתכונת שונה על רקע מלחמת "חרבות ברזל". והפעם: מאמר חדש מאת ד"ר שגיא פולקה על עיתוי היציאה למלחמה מעיני החמאס, חשיבות שחרור אסירים, יחס האסלאם ל"בלתי לוחמים" ועוד / פודקאסט עם ד"ר ראובן גל על הגורמים העיקריים שמניעים לוחם להסתער בשדה הקרב / מאמר שכתב ב־2018 מפקד זרוע היבשה, אלוף קובי ברק, על התפתחות הלחימה בשטח בנוי וכיוונים חדשים להתמודדות בעתיד / מאמרו של סא"ל (מיל') ד"ר דותן דרוק על הטנק כנשק התקפי / מאמרם של אלוף (מיל') יאיר גולן וגל פרל פינקל על התמרון והאימונים לקראתו. זמין גם בשמע "מערכות" מחזק את הלוחמים, מרכין ראש לזכר הנופלים ומאחל החלמה לפצועים
"לא הורגלנו להילחם בתוך יישובים ישראלים עם טנק, והתאמנו את עצמנו תוך כדי לחימה. נדרשנו להתאים את עצמנו ללחימה בשטחים סגורים". אל"ם (מיל') יוסי תורג׳מן, ראש תורת חיל השריון בחירום במקשנ״ר מספר לריאיון ל"קול המערכות" על תפקידו של חיל השריון במערכה הנוכחית, על הלמידה המבצעית בשריון ועל סוגיית האמל"ח שמאפיינים את החיל
בקרב של גדוד 9 ושל גדודי שריון נוספים של אוגדת סיני בשעות הראשונות למלחמת יום הכיפורים הייתה התנגשות חמורה בין עקרונות המלחמה לערכי הלחימה. מול העקרונות של מיצוי הכוח, ריכוז המאמץ, אבטחה ותחבולה, עמדו - וניצחו- ערכי הדבקות במשימה, אומץ הלב, הרעות וההקרבה העילאית. המחיר היה נורא
ניתן לפתח תורת לחימה אפקטיבית של "קרב בזק", אך תורת לחימה כזאת אסורה שתהיה מבוססת כולה על יתרונות לכאורה של כלי זה או אחר. הסיבה : נטרול- ואפילו חלקי- על-ידי האויב של היתרונות הקרביים, הנגזרים מהעדיפות הטכנולוגית, עלול להביא לכישלון צורב בקרב - כפי שנוכח חיל השריון לדעת במלחמת יום הכיפורים. תגובה למאמרו של סא"ל אליעזר שנוולד, "בחזרה לקרב הבזק" (מערכות 376, אפריל 2001)
ספר זה הוא היחיד המנתח את קרבות מלחמת סיני הן ברמה הטקטית והן ברמה המערכתית, וכן את נושא עבודת המטה והפיקוד והשליטה בשתי אוגדות תוך השוואה ביניהן. הספר שופך אור על תהליך הפיכת האוגדה למפקדה על־חטיבתית קבועה, כלקח ממלחמת סיני ולקראת מלחמת ששת הימים, ומבהיר מדוע מחקר מלחמת סיני לקה בחסר שנים כה רבות.
מאמר מעט שונה בנוף של "מערכות", המתאר חוויות ולקחים של מט"ק חדש לאחר שמונה חודשי לחימה בשטח בנוי. על הכשרת דרג המש"ק בהקשרי קרב משולב ועל מידת העצמאות המוקנית לו בשגרה – מתוך ראייה של הכנת המפקד הזוטר למלחמה