מציג עמוד 69 מתוך 922 תוצאות
המלחמה בקורונה אינה בוחלת בשום גישה לשם השגת המטרה - ניצחון מוחלט על המגפה. בכך היא מהדהדת את טענתו של הפילוסוף האמריקני מייקל וולצר, שלפיה השאלה אם לצבא יש מטרה צודקת למלחמה, אינה מהותית לשאלה איך על הצבא לנהל את מלחמתו?
מקלטים - גם אלה הצבועים בצבעים שמחים - הם סוג של פצע בנוף. הם מזכרת תמידית ליכולת האנושית להישמע להוראות. נראה כי אפשר בהחלט ללמוד הרבה על ההיסטוריה של האנושות ממצבים שבהם אנשים נדרשו להישאר במקום מוגן, ולא לצאת החוצה
הדבקות במשימה לאור המטרה, התחבולה וניצול הזמן, היו חלק מן העקרונות שיושמו במערכה על אנציו במלחמת העולם השנייה. ואולם הלקחים מאותה מערכה יכולים להתאים ללחימה כיום
הספר "מלחמה ללא אות" של משה (צ'יקו) תמיר הוא חובה למפקד הישראלי, שבו ילמד על חשיבה צבאית תחבולנית, והתמודדות עם אתגרים שונים לרבות אירועים בעלי פוטנציאל משברי
מאה שנים לאחר כינונה של "לבנון הגדולה", המדינה שירשה אותה מצויה במשבר חמור. נוכח המצב הנוכחי שבו צרפת מבקשת להעמיק את השפעתה בארץ הארזים, על ישראל להמשיך לפעול לחיזוק הקשרים עימה בזירות השונות, ולקדם את החלשת האחיזה הפוליטית של חזבאללה בפרלמנט ובממשל הלבנוניים. בתנועת מלקחיים, צבאית ומדינית, תוכל ישראל להנמיך דרגה נוספת את האיום מצפון
המאבק בין החימוש התוקף והפלטפורמה הלוחמת קיים מאז ומעולם, כאשר את סדר היום מכתיב התוקף. על אנשי הפיתוח והמדענים לדאוג כי מדף הטכנולוגיות יהיה עמוס בפתרונות
הטנק הוא יצור התקפי, המביא לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר את משמעותו של התמרון. יש לחזק את תפיסת ההפעלה הכוללת תמרון משוריין וממוכן לעומק מערכי האויב, ערעור היערכותו, שיבוש שיטת פעולתו, חשיפתו כדי להשמידו ולהביא להכרעתו בכל מרחב בו פועלים כוחותינו
השתלבות הדור השני של אנשי צד"ל בישראל, ושירותם של מרביתם בהתנדבות בצה"ל, מוכיח כי המדינה זכתה. טוב לישראל לדעת כי בקרבה חי מיעוט איכותי, בשר מבשרה, ששפת האזור ומנהגיו אינם זרים לו ונאמנותו איננה נתונה בספק הקל שבקלים
מלחמה יזומה היא כלי אסטרטגי לגיטימי וחשוב של המדינה, ואל לנו לזנוח אותו. ויתור מראש על האפשרות הזו דומה לוויתור מרצונו של נגר על אחד מהפטישים בארגז הכלים שלו. באזורנו, מלחמה יזומה עשויה להביא לרווח אסטרטגי שיתבטא בהחלשת היריב, בחיזוק ההרתעה ועל כן בהרחקת המלחמה הבאה
אנשים בעלי סכמה של ערך עסוקים, באופן ישיר ובאופן עקיף, במידת השווי האישי, ובמשמעות שלהם בעולם. ככל שקצינים בעלי דפוס כזה יצליחו לפעול דווקא מתוך תחושת מרחב וחופש פנימי גדול יותר, ולאו דווקא מתוך צורך להוכיח לעצמם ולאחרים שהם מצוינים, תגבר יכולתם להשפיע על סביבתם וכתוצאה מכך גם על יעילותו ותפקודו של הארגון הצבאי בכללו