אתגרי פיקוד ואיתנות

עד קצה היכולת חטיבה 7 במלחמת יום הכיפורים

הטקטיקה של הפעלת אש מסייעת בקרב: התפתחות ולקחים

השפעת המנהיגות על הלמידה הארגונית

ככל שהמנהלים או המפקדים עושים שימוש רב יותר בסמכות פורמלית ובכוח, כך קטנה היתכנות ללמידה ארגונית בגופים שעליהם הם מופקדים, וככל שגדל השימוש בהשפעה בין אישית, כך גדלים הסיכויים להשגת למידה ארגונית אפקטיבית

למהותו של מקצוע הפיקוד הצבאי

העיסוק הצבאי הוא מקצוע לכל דבר, החולק מאפיינים משותפים עם המקצועות האזרחיים. עם זאת חיוני להבין את המאפיינים המייחדים אותו מכל משלח יד אחר: הדרישה ממפקדים ומחיילים להיות מוכנים בשעת הצורך להרוג ולהיהרג והמציאות שבה הלחימה -המבחן העליון- היא בדרך כלל גם המבחן הראשון למפקד

על תיאום, על שיתוף פעולה ועל מה שביניהם

מנגנון הקישור והתיאום הביטחוני, שהיה אבן יסוד במערכת היחסים שבין צה"ל למשטרה הפלסטינית בשנים 1996-1994, עם תחילת יישומו של הסכם אוסלו, נחלש והפך במידה רבה לבלתי רלוונטי במציאות של שנת 2000. נראה כי הגיע הזמן למנגנונים חדשים שיתאימו למציאות המשתנה

מוכנות הצבא - ניתוח מושגי

מה ההבדל בין מוכנות מבנית של הצבא למוכנות מבצעית, ומדוע קיימת סתירה בין פיתוח אמצעי לחימה מרכזיים לטווח הארוך לבין שמירה על כשירותו המבצעית של יחידות לוחמות?

אתניות וטריטוריאליות בבלקן

ישנן סיבות היסטוריות רבות לפיצול האתני העצום בבלקן לעומת ההומוגניות האתנית במערב אירופה, אולם הפיצול האתני הזה לא חייב היה להסתיים במרחץ הדמים של שלהי המאה ה-20. תחת טיטו הלכו והתמזגו העמים השונים ביוגוסלביה- בין היתר באמצעות נישואי תערובת. תהליך זה ,שנזקק לזמן נוסך ,נקטע בבת אחת בעקבות קריסתה של ברית המועצות

מלחמה אסימטרית

הספיגה, ההתרעה וההתשה הן יסודותיה של צורת המלחמה האסימטרית, המכוונת לקזז את יתרונותיו של יריב הנהנה מעליונות טכנולוגית. צורת מלחמה זו נכשלה בקוסובו, אך זכתה להישגים משמעותיים במקומות אחרים- למשל בלבנון. העליונות הטכנולוגית של ישראל על חלק מיריבותיה עלולה לעודדן לאמץ את צורת המלחמה האסימטרית בעימותים אפשריים בעתיד ולנסות לגרור את העימות למגרשים שבהם תתקשה העליונות הטכנולוגיות לבוא לידי ביטוי

עוד ניצחון כזה...

במשך 78 הימים, שבהם הרסו מטוסי נאט"ו גשרים, שדות תעופה ובתי זיקוק בסרביה, וחיפשו לשווא -מגובה של שלושה ק"מ - טנקים יוגוסלביים חבויים בין גבעות קוסובו, נטבחו באין מפריע לפחות 10,000 גברים נשים וילדים אלבנים. מעשי הטבח ההמוניים, האונס הביזה והשריפות נמשכו עד שלא היה כבר כמעט מה לשרוף או לטבוח בכפרים ובשכונות של האלבנים. רק אז הודיע נשיא יוגוסלביה, מילושביץ', שהוא נכנע