ניהול מלחמות לפי עקרונות של ניהול סיכונים
בספר ”מלחמה בעידן הסיכון“ טוען כריסטופר קוקר שאת המלחמות של העת הנוכחית מנהל המערב לפי העקרונות של ניהול סיכונים
מציג עמוד 68 מתוך 4363 תוצאות
בספר ”מלחמה בעידן הסיכון“ טוען כריסטופר קוקר שאת המלחמות של העת הנוכחית מנהל המערב לפי העקרונות של ניהול סיכונים
אפליקציות השיחות מרחוק שהפכו לאחרונה לחלק מן השגרה בחברה בכלל ובצה"ל בפרט, יכולות להפוך להזדמנות. אם הארגון יבין את השינוי ואת המשמעות, לצד קביעה של קודים ברורים שישמרו על התנהגות צבאית גם בסביבה של עבודה ולמידה מרחוק, ניתן יהיה לצבור ניסיון ולבנות אפליקציות אחרות, מתאימות יותר לארגונים ביטחוניים ולדיונים במתכונת צבאית
צבא היבשה של ארצות־הברית רואה בעקרונות שמרכיבים את "מבצעי היבשה האחודים" את האופן שבו יילחם בעתיד הנראה לעין. מהפרסומים שנבחנו ניתן לראות שתהליך יישום התפיסה הרב־ממדית של צבא היבשה של ארצות־הברית התחיל בהתאמות תורתיות קטנות, ובעיקר בתחום האש. זאת משום ששינוי תפיסתי עמוק כל כך מצריך זמן
על המערכים המתקדמים של צה"ל וארגוני הביטחון האחרים בישראל כמו המודיעין, חיל האוויר והמבצעים המיוחדים, להמשיך ולעסוק בשאלה כיצד להתארגן באופן שיכפיל את האפקטיביות המבצעית שלהם. ואולם, אסור לקברניטי המדינה לסמוך עליהם באופן בלעדי
רעות לוחמים, חשיבה תחבולנית וחשיבות הדוגמה האישית של המפקדים – לקחים מספרו של ג'יימס אלטיירי, על יחידת הריינג'רים של ויליאם דארבי שכוחם יפה גם היום. כוחותיו של דארבי חתרו למגע עם האויב וקבעו נורמות לביצוע ורמת לחימה לשאר הצבא. זוהי גם תרומתן של היחידות המובחרות לצה"ל ושם טמונה חשיבותם
בשנה האחרונה פנה משרד ההגנה של ארצות־הברית לחברות אמריקניות על־מנת שייצרו עבורו אב־טיפוס של כור גרעיני זעיר ונייד, על־מנת שישמש את הצבא באירועים ביטחוניים נוסף על משימות אזרחיות. מבט על טכנולוגיה שיכולה להועיל בו בזמן בהיבטים צבאיים ובהיבטים אזרחיים מתוך מו"פ ביטחוני בעולם (לקט עיתונות) מאי 2020 , המנהל לפיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית, משרד הביטחון
הלקח ההיסטורי בנוגע להבדלים בניהול ייצור חנ''מ בין המדינות המפותחות ובין המצב בברית־המועצות בתקופה של שנות ה־ 30 וה־ 40 של המאה שעברה, ממחיש כי המצב של תלות בחנ''מ זר מסוכן מבחינה אסטרטגית. על מקבלי ההחלטות לקבל אחריות לשינוי המצב, ולהחזיר את יכולת הייצור המקומית של החנ''מ
בימים אלה, 20 שנים לנסיגת צה"ל מלבנון, מתהווה שיח ציבורי על אודות פעילות צה"ל ברצועת הביטחון וכן בנוגע להליכי קבלת ההחלטות ברמה האסטרטגית. נראה כי בסוף שנות ה־ 80 של המאה הקודמת, נמצאה ישראל בבעיה אסטרטגית דומה – מתח בין המענה לאנתפאדה הראשונה בזירה הפלסטינית ובין הגברת המעורבות האזורית של איראן עם הקמתו של חזבאללה בדרום־לבנון. באותם ימים התמודדה ישראל בעיקר עם האנתפאדה הראשונה, ולא זיהתה את ההתהוות החמורה בלבנון. הפעם, לתחושתי, השכלנו לפעול אחרת.
הצורך במג"דים מקצועיים, מנוסים ומעודכנים ברי לכל, אך הפתרונות להנחית קצינים סדירים על יחידות מילואים נראה כטלאי גס שנתפר באופן חפוז. המלצתנו היא להמשיך ולהשקיע באופן יצירתי בפיתוח מ"פים ומג"דים במילואים, הכשרתם ואימונם, ולזנוח את פתרון המג"דים במנמ"ש, שהוא הפתרון הפחות מקצועי והפחות רצוי מכל הבחינות
לטעמי עוד רחוק היום בו קציני קבע יוכלו לפקד באופן יעיל על גדודי מילואים, ולשם כך צה"ל הגדול נדרש לשינויים תפיסתיים משמעותיים בהבנה שלו את יחידות המילואים. עם זאת, קיים צורך דחוף לשינויים אלה מכיוון שמשבר האמון בין המילואים וצבא הקבע הוא חריף ורק מחריף והולך בעשורים האחרונים