מציג עמוד 66 מתוך 1020 תוצאות
המגזין השבועי של "מערכות" ממשיך במתכונת שונה על רקע מלחמת "חרבות ברזל". והפעם: פודקסט על הלחימה המבצעית של חיל האוויר במלחמה / מאמר על מתנה משמיים, הספקה בהיטס ותימנים / ראש אג"ת לשעבר בפודקסט על מה המלחמה הזאת בכלל / הדילמות של נוכחות תקשורת במבצע צבאי / ההסתמכות על מערכות כיפת ברזל, שרביט קסמים ועוד כפתרון שעלול לנוון את החשיבה ההתקפית "מערכות" מחזק את הלוחמים, מרכין ראש לזכר הנופלים, מאחל החלמה לפצועים ומייחל לחזרת החטופים בהקדם
למרות הטלת מצור ואמברגו כלכלי על עיראק ולמרות שבועות של מתקפה בפצצות חכמות, באמצעות כוחות מיוחדים ובאמצעי לחימה מגוונים אחרים, נשארו הכוחות העיראקיים בכווית שבעה חודשים לאחר פלישתם לשם. היו אלה הכוחות המשוריינים שניצלו את יכולת התנועה, המיגון ועוצמת האש כדי להוציא את צבא עיראק מזירת הלחימה
לצד הלקחים הפורמליים, המופקים מכל מלחמה בתהליך שיטתי הכפוף לסטנדרטים מקצועיים ומדעיים של הוכחה ודיון, מפיקים המנהיגים האזרחיים והצבאיים גם לקחים לא פורמליים, הקיימים רק במוחותיהם ושאינם כפופים לביקורת כלשהי. דווקא ללקחים לא פורמליים אלה יש לעיתים השפעה מרחיקת לכת ועמוקה הרבה יותר מאשר ללקחים הפורמליים
במלחמת המפרץ שיגרו האמריקנים חימוש מונח יקר מאוד לעבר מטרות זולות בהרבה. סוגיה כלכלית זו נבחנת - לצד סוגיות רבות נוספות הנוגעות להפעלת הכוח האווירי במלחמה- בספר החדש "סופה בשמי עיראק" (המחברים: תומס קיני ואליוט כהן, הוצאת "מערכות" 2000)
במזרח התיכון של העתיד הנראה לעין לא תהיה התקדמות קווית בטוחה לעבר שלום כולל ויציב, אך עם זאת גם לא יהיה זה המזרח התיכון הישן, שבו קיומנו היה מושתת בעיקר על החרבה. כלומר, צפוי מצב הרבה יותר עמום ומסובך, ומכאן ההכרח באסטרטגיה רבתי ישראלית, שגם היא מורכבת, גמישה ומתמודדת בהצלחה עם פרדוקסים
"20 שנות תצפית לימדו אותי" -כותב רוברט ר' לאונרד בספרו the principles of war for the information age -שהדרגים הצבאיים הבכירים מאמינים כי העיקרון העליון של תורת הלחימה הוא לפוצץ את היריב ממרחק גדול. האמונה בכוחה של אש ארוכת טווח היא האשליה הנפוצה ביותר לכל אורך ההיסטוריה הצבאית האמריקנית. הספר מבקר בחריפות את תורת הלחימה האמריקנית ומציג חוקים ועקרונות אלטרנטיביים לאמנות המלחמה
אף שהוגי דעות צבאיים של הצבא האדום יצרו כבר בשנות ה-20 של המאה הקודמת את דוקטרינת "הקרב העמוק", שנחשבת לרלוונטית גם עתה , בראשית המאה ה-21, הרי שבשלבים הראשונים למלחמת גרמניה- בריה"מ היו אלה דווקא הגרמנים שישמו אותה. המאמר מונה כמה מהסיבות לכך שב-1941 לא היה הצבא האדום בשל ליישום "הקרב העמוק": החל ממחסור קריטי במשאיות ובנגמ"שים, דרך בעיות מבניות וכלה בעובדה שרוב המגויסים היו בלתי מיומנים בהפעלת כלי הנשק שעמדו לרשותם
בחינתן של הדוקטורינה שפיתח צה"ל לעימות המוגבל ושל דרך הפעולה שהותוותה בפיקוד המרכז בתקופת התכוננות לקראת העימות מעלה כי קיים דמיון רב בינן לבין מה שכתבו הוגי הדעות הצבאיים הקלסיים - ובהם מאו צה טונג וגיאפ - על המלחמה מהסוג הזה. יחד עם זאת חסרה אצל המתכננים הישראלים ההתייחסות מספקת למשכו הארוך של העימות המוגבל - נקודה שזוכה להבלטה רבה בכתבים הקלסיים