על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על גיוס חרדים לצה"ל?

"לא בטוח שבסוף, בשורה התחתונה, שהחברה הישראלית רוצה שחרדים יתגייסו. האם היא מבינה לעומק מה יהיה המחיר לגיוס של חרדים, מה זה יעשה לצבא, לחברה? כשאנחנו פותחים את הדלת – היא פתוחה לשני הכיוונים". פרופ' אלישבע רוסמן סגנית ראש המחלקה למדע המדינה באוניברסיטת בר אילן וחוקרת בכירה במרכז בגין סאדאת למחקרים אסטרטגיים בריאיון ל"קול המערכות" בנוגע לשאלה מהם התהליכים שהביאו את החרדים לצאת ממעגל שירות החובה. הריאיון מגיע על רקע המאמר "על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על גיוס חרדים לצה"ל?" שהתפרסם ב"מערכות", ונוגע בהשלכות של גיוס ואי גיוס חרדים לצה"ל

בנעליים מאובקות ובעניבה המהלכים הצבאיים והמדיניים לסיומה של מלחמת העצמאות

השפעתה של ארצות-הברית על היתרון האיכותי של צה"ל

ההיגיון האסטרטגי המדיני והמסחרי שבו אוחזת ארצות-הברית להצדקת מכירותיה הביטחוניות למדינות ערב יוצר מעין "מרוץ חימוש רדום", שבו מצטמצם הפער האיכותי הצבאי של ישראל ביחס למרחב הסובב אותה. יחד עם זאת מייצרת ארצות-הברית "תלות" ערבית בה המפחיתה, לכאורה, את המוטיווציה לצאת למלחמה נגד ישראל. המסקנה היא שעל ישראל לכונן מנגנון הסכמה עם ארצות-הברית באשר לאמצעי הלחימה שייכנסו לזירה מתוך עניין לטפח את היתרון האיכותי של צה"ל כמרכיב חיוני בשימור היציבות האזורית לאורך זמן

כיבוש לוד והשפעתו על צה"ל

משה דיין, אדם בעל מודעות רבה להיסטוריה ולמקומו בה, הצליח להנחיל את המיתוס שכיבוש לוד במלחמת העצמאות נבע מפריצת הגדוד המשוריין שעליו פיקד - גדוד 89 - לתוך העיר. מחקר קפדני יותר מלמד שהפריצה הזאת הייתה מסע מבולבל למדי של כוח תועה בדרכו. אומנם גם הפריצה השפיעה על נפילת העיר, אך הייתה רק גורם אחד מיני רבים שתרם להצלחה. הבעיה היא שבשל ההשפעה העצומה שעתידה הייתה להיות לדיין הצליח המיתוס שהוא יצר, ואשר היה שגוי בבסיסו, להשפיע למשך שנים רבות על התפתחות תורת הלחימה של צה"ל

על יצירת מענה רלבנטי לאיום: בין מענה טכני למענה הסתגלותי

לאן נעלמה האחריות?

בגלל השאיפה לשלמות והחשש מכישלונות נוטים היום המפקדים לפקח באופן הדוק על הפקודים שלהם. הפקודים הפנימו את המציאות הזאת ונמנעים לרוב מלנקוט איזשהו צעד בלי לקבל את אישור המפקדים שלהם. את המציאות הזאת של פיקוח צמוד מחד גיסא ושל תלות מוחלטת מאידך גיסא מאפשר הטלפון הסלולרי

למרות הכול - אלוף הניצחון

נגד אלוף אסף שמחוני, מפקד פיקוד דרום במלחמת סיני, נטען שהפר פקודה מפורשת של הרמטכ"ל דיין והכניס את חטיבה 7 למערכה 36 שעות לפני המועד המתוכנן. הפרת פקודה אכן הייתה, אולם בניתוח ביקורתי מופנים חיצי הביקורת גם כלפי נותן הפקודה, הרמטכ"ל דאז משה דיין

האומה החמושה: עלייתה ושקיעתה של תופעת המילואים בישראל

בנקודת הכובד מצביאות בחזית התעלה במלחמת יום הכיפורים

הלחימה על ארץ־ישראל 1917