לקסיקון חמאס

פרק שלישי: "אחרַי" בשגרה — הנעת פקודים לביצוע משימות

פרק חמישי: מיתוג ערכים בפיקוד ולחימה בתנאי לחץ מלקחי מלחמת יום הכיפורים

נספח: שבע אגרות עקרוניות של נציב קבילות החיילים למפקדים

צבא ללא נשק אישי?

קצינים ונגדים אינם מיומנים בתפעול אקדחים, ולכן בוטלה הפקודה המחייבת אותם לשאת אותם. זהו פתרון קל - ושגוי - של הבעיה

הדרך להשגת לגיטימציה

הלגיטימיות של הפעלת כוח תלויה באיכות של תהליך קבלת ההחלטות שהוביל לפעולה ולא בספקולציות שונות על נושאים שאינם במסגרת המומחיות היחסית של הצבא. לגיטימציה צבאית היא בראש ובראשונה תוצר של מקצועיות צבאית

האומנם לא קורבנות שווא?

בסקירה שכתב אל”ם )מיל‘( רז שגיא על הספר ”צאלים” )מערכות 448 ,אפריל 2013 )של עמרי אסנהיים הוא טוען שקורבנם של חמשת הנופלים בתאונה ”לא היה לשווא”. אך לפני שמעלים טענה כזאת יש לוודא שכל הכשלים המופיעים בספר טופלו והופנמו. לנו, הציבור הרחב, אין מידע שזה אכן המצב

היכן טעינו במלחמת יום הכיפורים הצעה לחשיבה אחרת

מלחמת יום הכיפורים הייתה התגשמות של ”מקרה הכול" שלקראתו גיבש צה"ל תפיסת לחימה כבר ב־1951. לרוע המזל, צה"ל של 1973 שכח את מה שהוא כבר ידע היטב יותר מ־20 שנה לפני כן

לנפץ את הבועה

חלק קטן מהצעירות הדתיות מתגייס לצבא - בין היתר משום שהחברה שבה הן חיות מונעת מהן לקבל מידע אמין על מסלולי השירות שבהם הן יכולות לשלב תרומה לביטחון ישראל עם אתגרים אישיים ואורח חיים דתי. פריצת מחסום המידע היא אחת הדרכים החשובות להגדלת מספר המתגייסות הדתיות

דמוקרטיה נגד טרור המקרה של סרי-לנקה

הלקחים שניתן להפיק מהסיבות להקמת ארגון הטרור ”נמרי השחרור של טמיל אילם" שפעל בסרי־לנקה, מדרכי פעולתו ומאופן הכרעתו עשויים לשמש מדינות דמוקרטיות אחרות שנלחמות בטרור, ובהן ישראל