להגיע ולהשפיע: על הצורך בעדכון בתמרון

האיום המחודש על הגבול מתכתב עם מגמות בעולם, שכן מלחמות הכוללות עימות על הקרקע לא פסו מן העולם, לא באירופה ולא באסיה. תמרון הוא אחד הכלים שמשנים את הווקטור, ואי אפשר להפריט מהמקורות השונים את ההכרעה וההרתעה במעגל הראשון, בעיקר לעולמות האש. ללא יכולת תמרון ומחויבות למימושו – לא נוכל להכריע

דבר העורך

הקדמת ראש אמ“ן

מבוא

מאפיינים מנטליים של הגנה בבט"ש

האתגר: המעבר מאימון לבט״ש טומן בחובו אתגרים מנטליים רבים שיש להתכונן אליהם מראש: הוא יוצר חוסר אורגניות במבנה הכוחות; צורך לשתף פעולה בין כוחות שלא רגילים לכך ושיש להם השקפות מבצעיות שונות; מציאות מורכבת שבה הפעילות, שנתפסת כהגנתית, כוללת לעיתים מעבר גדר/מחסום; התפוגגות מהירה של הדריכות והמתח המבצעי; ריבוי איומים אשר מפחית את תחושת המסוגלות ומקשה על שמירת דריכות גבוהה בנוגע לכלל האיומים; דמוניזציה של מצבים מבצעיים כמו מנהרות ורחפנים; קשיים בהבנת הוראות הפתיחה באש עקב ריבוי שטחים ״אפורים״ שיוצרים חוסר בהירות ותחושת תסכול; מגע רב עם אזרחים; ועוד.

מעברים מנטליים: יצירת גמישות עם המעבר לסביבת משימה חדשה

האתגר: טיב המעבר של יחידות בין מצבים שונים והקשרים שונים (אימון־ קו, בט"ש־לחימה, הכשרה בסיסית, הכשרה מתקדמת וכדומה) תלוי בשני רכיבים עיקריים: עוצמת היחידה האורגנית והתארגנות אפקטיבית מול ההקשר החדש. האתגר המרכזי של המפקד הוא לחבר בין שני רכיבים אלה. על המפקד לדעת כיצד לפעול נכון בשלב ההכנה ובעת הנהגת המעבר לאחר שינוי המשימה. "אם לא נאט, לא נביט, לא נשים לב לפרטים, לא נגיע לארץ חדשה." (שלמה ארצי, "ארץ חדשה")

לְחַּיל את המוטיבציה – כיצד מניעים לוחמים לפעולה

האתגר: למוטיבציה חשיבות עצומה בלוחמה, ויחד עם כישוריו של החייל היא שקובעת כיצד ובאיזו איכות תתבצע על ידו כל פעולה. תיאוריות שונות (לדוגמה: פירמידת הצרכים של מאסלו, שני הגורמים של הרצברג ושותפיו, ה-Theory Determination-Self) יכולות לסייע למפקדים להניע את פקודיהם לביצוע משימה. על המפקדים לדעת היכן פקודיהם נמצאים על רצף פירמידת הצרכים, להבחין בין תנאים היגייניים למוטיבציה, לשקול כיצד לכוון את הפקודים למוטיבציה אוטונומית, וכל זאת בזמן שהם מחזקים מנגנונים של מוטיבציה נשלטת מבלי לשחוק את המוטיבציה הפנימית. את המניעים היוצרים מוטיבציה ניתן לסווג למניעים פנימיים (תפיסת האויב, ההנאה מלחימה, הרצון לשרוד, אידיאולוגיה) ולמניעים חיצוניים (המסגרת החברתית הקרובה, הלכידות החברתית, השייכות לארגון). על פי חלוקה זו, יש לבחון אם כל לוחם מגיע עם מוטיבציה אחת בלבד ללחימה, או שמא עם מספר מוטיבציות; אם ניתן לאפיין קבוצות שונות לפי המוטיבציות המובילות אותן ללחימה; ואם לסוג הלחימה יש השפעה על המוטיבציות המובילות.

התפתחות הלכידות הצבאית

האתגר: מושג ה״לכידות״ מרכזי וחשוב. הוא המקור העיקרי למוטיבציה של הפרט, הוא משפר ביצועים אפקטיביים ויש לו השפעה על צמצום תגובות קרב. בכל הקשור לגורם האנושי, לצד מושג המנהיגות, הוא המפתח המרכזי של הפסיכולוגיה הצבאית. יחד עם זאת, הוא קשה ומורכב להבנה, והתפתחות מדידתו במהלך השנים משקפת את השינוי באופן הגדרתו, את ההבדלים בתפיסה המקצועית של החוקרים שעסקו בתחום על־פני שלל דיסציפלינות במהלך השנים ואת סוגי הטכנולוגיות ושיטות המדידה שהשתנו.

איך הופכים חטמ"ר לחכם? טרנספורמציה דיגיטלית ביחידה הצבאית

האתגר: החטמ״ר החכם בשומרון נולד בשל השינוי במאפייני העימותים לצד יכולות דיגיטליות חדשות אשר מאפשרות להתמודד איתם. המיזם הדיגיטלי נועד לייצר עליונות מבצעית המבוססת על תשתית מודיעינית שבבסיסה הצורך במעבר מהיר מהתראה רלוונטית להפעלת כוח מול איום. כדי לעשות זאת, היה צורך בפעולה משותפת המבוססת על יצירת שינויים מיידיים, אך גם ביצירת תהליכים ארוכי טווח, לצד התמודדות עם מורכבות טכנולוגית, ארגונית ותרבותית.

מה בין טכנולוגיה לפסיכולוגיה צבאית

האתגר: הופעתן של טכנולוגיות חדשות (דוגמת ה־data big ,שיפורים אלגוריתמיים, מחשוב בענן, שיפורים בתקשורת וחומרות קצה חזקות יותר מבעבר) מאפשרת סוגים חדשים של לחימה וקוראת תיגר על תפיסות היסטוריות של שדה הקרב. הטכנולוגיות החדשות משנות גם את עולם הפסיכולוגיה הצבאית ואת שלל הממשקים שבין פסיכולוגיה ובין צבא ולחימה. לפסיכולוגיה הצבאית המשתנה תפקיד חשוב עוד יותר בעידן הנוכחי, כאשר ההצלחה בשדה הקרב החדש מושפעת מהתפיסה והחשיבה האנושית בנוסף להישגיים צבאיים מסורתיים.