הלב מאחורי הדיסקית

עד דגל הדיו

הדילמה של חדשנות בנושאים צבאיים

במה עדיף לבחור: בטכנולוגיה מהפכנית ובלתי מוכרת שיכולה לשנות את פני המערכה, אך יכולה גם לאכזב, או בטכנולוגיה מוכרת שאינה מבטיחה הרים וגבעות, אך גם חסינה יותר מפני אכזבות? ניתוח מעמיק מגלה שחסינות עדיפה על הבטחות לניסים ולנפלאות

מושגי יסוד: הדיוויזיה החדשה

עצם המושג של דיוויזיה כארגון צבאי קבוע נוצר בימי מלחמות המהפכה הצרפתית והתקופה הנפוליאונית. מה הרכבה, כוחה ואופיה בימינו?

גדוד בלחימה בשטח בנוי - סקירת הספר "סואץ אינה סטלינגרד"

מעבר להיות הספר סיפור מלחמה מרתק של מפקד המספר ממקור ראשון את מאורעות הלחימה של הגדוד שעליו פיקד במלחמת יום הכיפורים, והדיון המקצועי על לחימה בשטח בנוי, הוא יכול לנסות ולהסביר למפקדים את חוויות הקרב של מג"ד בלחימה

מתקפת החות'ים על איחוד האמירויות והמשמעויות לישראל

לאחר הדיווח אתמול, בעת ביקור של נשיא המדינה יצחק הרצוג באיחוד האמירויות, על יירוט של טיל בליסטי ששוגר על־ידי החות'ים, ניתן להניח כי תקיפה חות'ית נגד יעדים ישראליים או נגד ישראל עצמה, היא לא שאלה של האם אלא של מתי וכיצד. טוב נעשה אם נפעל כבר בשלב הזה לצמצום והחלשת האיום מתימן

צבאות יבשה מחפשים משמעות

צבאות יבשה נבנים בזמני שלום ומיועדים למלחמה, וכדי לפעול בזמני שלום צריכים להסיט משאבים. הדילמה: האם להתאים את משימות הצבא לציפיות של המדינאים, או להשקיע בבניין כוח שלא משרת אותו במלחמה? שני מקרי בוחן של צבאות יבשה אירופיים שנדרשו לעשות את ההתאמות המתבקשות לשימור הרלוונטיות שלהם

מאיר שמגר: ארכיטקט המשפט הצבאי

כל מי שזכו לנהל שיחות עם שמגר פגשו באדם דעתן, האוחז במשנה סדורה, אך לצד זאת כזה שמשקף בדבריו ובעצותיו ראייה מערכתית ייחודית שתכליתה שינוי והתפתחות מתמדת במשפט. שמגר, שזכה לכינוי ״בן־גוריון״ של תחום המשפט בישראל, הבין היטב שהמשפט בכלל, והמשפט הצבאי בפרט, חייבים תמיד להתפתח ולהשתנות

סוגיה סבוכה בעליל

ספרו של ד"ר זיו בורר - "הגנת הצידוק עקב ציות לפקודה ופקודות בלתי חוקית בעליל: הדין המצוי והראוי במשפט הישראלי" - הוא יצירה משפטית רחבת יריעה, המבקשת לסקור את כלל הסוגיות הנוגעות לשאלת הציות לפקודה בלתי חוקית, ולתת כלים לזיהויה של פקודה כבלתי חוקית. אבל האם מדובר במשימה אפשרית?

השלכות נורמטיביות של הפעלת מערכות נשק אוטונומיות חמושות: אתגר בשדה הקרב העתידי

ההתפתחויות הטכנולוגיות המהירות והמלחמות הא־סימטריות שמאפיינות את מרבית העימותים הצבאיים בעשורים האחרונים, שינו משמעותית את אופן הלחימה וכֵּליה. את מקומן של העוצבות הלוחמות והלחימה הקונוונציונלית תפסו אמצעים טכנולוגיים מתוחכמים, בהם מערכות נשק אוטונומיות חמושות הנקראות בשם הגנרי "רובוטים קטלניים אוטונומיים" (Lethal Autonomous Robotics – LARs), והם נחלקים לשני תתי סוגים: מערכות נשק קטלניות שהן אוטונומיות לחלוטיןLethal Autonomous Weapons Systems) –LAWS ), ומערכות נשק קטלני חצי אוטונומיות Partially Autonomous Lethal Weapon Systems) – (PALWS. התפתחויות אלה מעלות סוגיות קשות בתחומים אחדים, ובעיקר בתחום האתי והערכי: עד כמה ניתן להשאיר בידי כטמ"מים (כלי טייס מופעלים מרחוק), או מערכות נשק אוטונומיות למיניהן, את ההחלטה הסופית להשמיד מטרה? האם פיתוח מערכות אוטונומיות לחלוטין ושימוש בהן אינם סותרים נורמות מוסריות ואתיות מקובלות, לפחות במדינות דמוקרטיות? ובמיקוד מקומי – האם יישום מערכות אלה אינו עומד בניגוד לערכי מסמך "רוח צה"ל", למשל הכרה בחשיבותם העליונה של חיי אדם וטוהר הנשק? האם שיקולי רגישות לנפגעים (מכוחותינו) תביא לשימוש מופרז בכלים בלתי מאוישים, ועוד. על בסיס השוואה לנעשה בתחום זה בכמה מדינות מערביות דמוקרטיות ובגופים בין־לאומיים רלוונטיים, המאמר הנוכחי מתריע על העובדה כי בשדה הקרב העתידי (או כבר הנוכחי) יהוו הדילמות הללו את האתגר העיקרי בפני מקבלי ההחלטות הן בדרג הצבאי והן בדרג המדיני, כמו גם בפני דעת הקהל הרחבה בישראל. המאמר מציג את מצב ההתפתחויות בתחום זה בישראל ובחו"ל, ודן בדילמות העיקריות הנובעות מהתפתחויות אלה.