בין אשליה לתרמית

מלחמות בבל החדשה: עלייתו ונפילתו של הצבא העיראקי

היסטוריה של המלחמות - על שום מה?

כל מי שחייל הינו - בין שיהיה מצביא, קצין, מש״ק או טוראי פשוט, בין שהוא לחם במלחמה או בין שרק התכונן לקראת קרב אפשרי, בין שהוא אחד המצווים או אחד המצייתים - יכול הוא לשוח עם כל חיילי העבר, ההווה והעתיד כעם חברים לגורל, אשר שותף הוא למנת חלקם ואשר ההיסטוריה הצבאית מקשרת בינם לבינו

מתוך עברו של החג"ם

אני רוצה לנסות לתאר משהו מהרוח שהייתה חיה בחג"ם, מהתנאים שהביאו ליצירתו ומאשר ראו האחראים בתור עיקר מטרתו

לדמותה ולבעיותיה של מלחמת הרים

במאמר הזה מסכם מרדכי מקלף - אז סגן הרמטכ"ל - תמרונים שערך צה"ל בגליל

ועד השלושה לא בא

"ויילך דויד הלוך וגדול, וה' צבאות עימו". הנאמנות אינה נשכחת. המופת חקוק לזיכרון. נשנן יפה-יפה לעצמנו ולמפקדינו את הנאמנות למופת האצורה בחמשת פסוקים אלה

מעמד העורף בתפיסת הביטחון של ישראל

עם כל הכבוד לאמצעים ליירוט טילים שכבר נמצאים בשירות או נמצאים בשלבי פיתוח מתקדמים - היתרון עדיין מצוי בידי הטילים התוקפים. לכן על ישראל להפנות יותר משאבים להגנה פסיבית, דהיינו למיגון האוכלוסייה. כדאי לזכור: גם היכולת להגן היטב על האוכלוסייה היא אמצעי הרתעה חשוב

מקומו של המפקד בשדה הקרב

צבאות רבים - ובהם צה״ל - מתחבטים בשאלה מה צריך להיות מקומו של המפקד בשדה הקרב. המסורת היהודית גורסת שעליו לעמוד בראש אנשיו

תורת הלחימה החדשה של צבא ארה"ב

בעקבות הלחימה הממושכת של צבא ארה“ב באפגניסטן ובעיראק נגד כוחות בלתי סדירים הוא הכניס שינויים מרחיקי לכת בתורת הלחימה שלו. השינויים האלה באים לידי ביטוי בספר המבצעים החדש של צבא היבשה שפורסם אשתקד

כשלארה"ב הייתה כימיה עם סדאם

בשנות ה-80 סייעה ארה"ב לסדאם חוסיין במלחמתו נגד איראן והתעלמה כמעט לחלוטין מפשעי המלחמה שביצע, ובהם שימוש בנשק כימי - גם נגד אוכלוסייה אזרחית. הסיבה: ממשל רייגן חשש שניצחון של איראן יפגע בזרימת הנפט מהמפרץ הפרסי