דב הצפון: עיונים בפעולתה של רוסיה במלחמת האזרחים בסוריה

מזה עשור מתחוללת בסוריה מלחמת אזרחים. בספטמבר 2015 החלה רוסיה לשלוח כוחות שיסייעו לבן בריתה נשיא סוריה בשאר אל אסד. מעורבות המעצמה מן המזרח שינתה את היקף ואופי הלחימה בסוריה והיטתה במהרה את הכף לטובת המשטר הסורי. חזרתו של הדב הרוסי למזרח התיכון ופעולתו בסוריה עמדו לעיון בסמינר האינטרדיסציפלינרי "דב הצפון" שהתקיים במכללות הצבאיות בהובלת אלוף אמיר ברעם בתפקידו כמפקד המכללות הצבאיות וד"ר ענת שטרן, המדריכה האקדמית של מב"ל, ובו השתתפו חניכי המלט"ק, פו"ם והמב"ל. המאמרים בקובץ שלפניכם, פרי מחקריהם של חניכי הסמינר עוסקים בהיבטים טקטיים ומערכתיים ומתמקדים בממשק שנוצר בין מעצמה גלובלית וצבא סדיר הנלחם במורדים הנוקטים לחימת ג'האד מודרנית. מן המחקרים עולות תובנות והתייחסויות רחבות למעשה המלחמה המודרני המפעיל יכולות קרב משולב בצירוף היבטי תודעה ורכיבים אזרחיים. איך לקרוא את הספר הדיגיטלי? * לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". * להורדת כל פרק בנפרד יש לגלול למטה וללחוץ "הורדת PDF". קריאה מהנה

מערכות עומק: תפיסת הביטחון הלאומי של טורקיה

מספר מדינות באזור ובמערב רואות בטורקיה מדינה המערערת על היציבות הבין־לאומית ואף מהווה איום, בין היתר נוכח מעורבותה בעימותים צבאיים וסכסוכי גבול, וכן בשל התנהלותו של נשיאה, רג'פ טאיפ ארדואן. מחקר זה עוסק בתפיסת הביטחון הלאומי של טורקיה ובמימושה בפועל בחמש השנים האחרונות, מנקודת המבט הטורקית. במוקד המחקר עומדת מדיניות החוץ הטורקית, וכמקרה בוחן נבחנת פעילותה של טורקיה במזרח הים התיכון. מטרתנו לשפוך אור על המניעים והבלמים של טורקיה, בבואה ליישם את תפיסת הביטחון הלאומי שלה, ולברר כיצד משפיעה מדיניותה והתנהלותה על האזור. המחקר כולל שלושה פרקים: בפרק הראשון נסקור את תפיסת הביטחון הלאומי של טורקיה: השינויים והתמורות שחלו בתפיסה לצד היסודות שנשתמרו, והנסיבות ההיסטוריות והגיאו־פוליטיות שהביאו להתפתחויות אלה. הפרק ידון בהשפעת אישיותו, תפיסותיו וסגנונו של ארדואן - שליטה של טורקיה מזה כמעט שני עשורים, על התפיסה והמדיניות הטורקיות. בפרק השני נפרט את יישומה בפועל של תפיסת הביטחון הלאומי, תוך מתן דגש על מדיניות החוץ הטורקית וליחסיה עם כמה מדינות, בדגש על מדינות המערב, רוסיה ואיראן. פרק זה יציג את המרחב הגיאואסטרטגי של טורקיה, דרך עיניה, ויפרוס את המניעים ואת הבלמים המשפיעים על התנהלות טורקיה בזירת החוץ, תוך מתן דגש להיבטים פנימיים וכלכליים. בפרק השלישי נתמקד בפעילות הטורקית במזרח הים התיכון, ונדגים כיצד תפיסת הביטחון הלאומי של טורקיה ומדיניות החוץ שלה באות לידי ביטוי בפועל במרחב זה. הפרק יסקור את האסטרטגיה הימית של טורקיה, את יישומה באמצעים צבאיים ומדיניים ואת התגובות לכך, בפרט מצד השחקניות באזור. בשל חוסר נגישות למקורות ראשוניים, התבססה עבודת החקר על ראיונות עם חוקרים ושגרירים זרים וישראלים, כמו גם על מקורות טורקיים, בהם ממשלתיים רשמיים, ועל ניתוח תקשורת טורקית ומערבית. איך לקרוא את הספר הדיגיטלי? * לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". * להורדת הספר יש ללחוץ "הורדת PDF". * לקריאת כל פרק בנפרד יש לגלול למטה. קריאה מהנה

מערכות 489

ריאיון עם קרפ"ר היוצא, תא"ל טריף בדר; על הפיתוח המואץ של התשתיות הצבאיות בסיני ובחזית התעלה; ממב"ם למערכה רב־זירתית רציפה; ועוד

האמנם רצון הפרט? מרכיבי המוטיבציה לבחירת מסלול השירות בצה״ל

ישראל היא אחת המדינות היחידות בעולם המערבי המחזיקה צבא המונים - צבא העם - המבוסס על שירות חובה על־פי חוק. בשל כך מתקיים עיסוק מתמיד ברמת המוטיבציה להתגייס ולשרת במסלולים שונים במסגרתו. תמורות בחברה הישראלית, כמו התחזקותה של אידאולוגיה ליברלית־אינדיווידואליסטית על חשבון אידאולוגיה לאומית־קולקטיביסטית, ופעולות לשימור המוטיבציה לגיוס לצה"ל, הובילו במשך הזמן לשינוי בהתנהלות הצבא, בין היתר בהענקת תשומת לב גדלה והולכת לרצון הפרט בתהליך השיבוץ לתפקידים בשירות הצבאי. המחקר הנוכחי בוחן את מרכיבי המוטיבציה לשירות בצה"ל מבעד לאספקלריית ההתייחסות למסלולים השונים העומדים בפני המועמדים והמועמדות לשירות ביטחון (מלש"בים/מלש"ביות). ממצאיו משקפים שונוּת ניכרת במרכיבי המוטיבציה, ובמניעים להעדפת מסלולי השירות. כמו כן הממצאים חושפים הבנות על מקום רצון הפרט בבחירת מסלול השירות. ממצאי המחקר יכולים להוות בסיס לשימוש מושכל של מערכות כוח האדם בצה"ל, ולשיפור תהליך המיון והשיבוץ של המתגייסים. מעבר לכך, יש בממצאי המחקר כדי להאיר כיוונים חדשים בהבנת מושג המוטיבציה לשירות בכלל ולבחירה במסלולי שירות שונים, בפרט - הן בהקשר הישראלי והן בהתייחס לצבאות אחרים בעולם.

כשירות מערך המילואים בצה"ל – הפרדיגמה ושברה

מערך המילואים בצה"ל הוא ממרכיבי תפיסת הביטחון של ישראל מיום הקמתה. בעשרים השנים האחרונות עבר המערך תמורות הנובעות מהִשתנות מאפייני הלחימה ומשינויים בחברה בישראל. שיאו של תהליך זה עם חקיקתו של חוק המילואים ב־2008. מאמר זה מתמקד בכשירות מערך המילואים, ובפרט בכשירות כוחות המילואים ביבשה, ובשחיקתה במהלך עשרים השנים האחרונות. במאמר תוצג הטענה כי אי קיומו של מודל תקציבי קבוע המיועד לשמירת כשירות מערך המילואים במשך שנים פוגע במוכנות המערך למלחמה. המאמר סוקר את ההתרחשויות והתהליכים המשפיעים על כשירות המערך, בדגש על חוסר יציבות מודל האימונים במהלך השנים. חוסר היציבות במודל האימונים וכשירות המערך משפיעים גם על מרכיבים "רכים" של המערך, כמו תחושת הנחיצות והמסוגלות של משרתי המילואים. תהליך זה עלול להוביל למשבר אמון בין משרתי המילואים לצה"ל, ועלול להשפיע לרעה על תוצאותיה של המלחמה הבאה. המאמר מציע גישה חדשה לתפיסת הכשירות של מערך המילואים ביבשה, ולפיה יש לנהל את אימון כוחות היבשה על בסיס חקיקה המגדירה תקציב ייעודי ומגודר, ותחת אחריות ישירה של שר הביטחון ומפקד זרוע היבשה.

שירות צבאי כמשפיע על תפיסות חברתיות בישראל: השסע הדתי-חילוני כמקרה בוחן

החברה הישראלית מתאפיינת בשסעים חברתיים עמוקים, בהם השסע בין המגזר החילוני לדתי. במחקר זה נבדק אם בוגרי שירות צבאי ולאומי, שקשרו במהלך השירות קשרי חברות עם אנשים שונים מהם במידת המחויבות הדתיות שלהם, יהיו מוכנים לשחזר חוויה זו בעת לימודיהם האקדמיים. המחקר מצא כי בוגרי שירות צבאי ולאומי נוטים לשחזר את חברויות השירות שלהם גם בעת לימודים אקדמיים; כלומר, מי שהיו להם חברים שונים מהם במידת מחויבות דתית בעת השירות, נוטים לשוב ולהתחבר עם השונים מהם גם בתקופת הלימודים. עם זאת, ניסיון השירות מלמד אותם על מגבלותיה של חברות זו, והם מגיעים למערכות יחסים אלה באופן מפוכח. מהמחקר נראה כי שירות (בעיקר צבאי) אינו מגשר בהכרח על פני שסעים חברתיים במובן הפשוט של המושג, אולם מאפשר היכרות המעודדת יצירת קשרים חברתיים חוצי־מגזרים

המגזר האזרחי בשירות המודרניזציה הצבאית של סין: מדיניות "היתוך צבאי-אזרחי"

התחרות הבין-מעצמתית בין ארצות־הברית לסין משלבת בין הפן הצבאי לכלכלי, כשבתווך ניצב הפן הטכנולוגי. לצורך כך רתמה סין את תעשייתה, הביטחונית והאזרחית כאחת, כאמצעי להשגת מטרותיה המדיניות. על ישראל, שמקיימת קשרים עם שתי המעצמות, להכיר את המערכת הסינית על מורכבותה, ובעיקר את יחסי המגזר הצבאי והאזרחי שבה, על־מנת לפזר את החשש של מי מהצדדים

מתקפה צבאית בשירות הדיפלומטיה

האם נרדמנו בשמירה? על אתגר הכשירות הערכית בתעסוקה מבצעית

תוכנית הכשירות הערכית יכולה להפוך להיות חלק אינטגרלי מלא בשגרה של כל פלוגה. שינוי התפיסה משמעותו מעבר ממצב של טיפול נקודתי באירוע חד פעמי - לתוכנית שלמה המכשירה ומטמיעה ערכים גם בלוחמים המנהלים שגרה שוחקת בתעסוקה מבצעית

השתקפויות של החברה בישראל בפקודות המנהיג הצבאי: ניתוח מקרה הרמטכ"ל

צה"ל הוא שדה חברתי מרכזי בחברה בישראל, והרמטכ"ל כמפקד העליון של הצבא ממלא תפקיד סמלי חשוב בהקשר זה. המאמר מציג ממצאי מחקר שבחן את האופן שבו התמורות החברתיות שחלו בחברה בישראל מיום הקמת צה"ל, באות לידי ביטוי בדברי הרמטכ"ל. ממצאי המחקר מגלים ארבע תמות מרכזיות שדרכן אפשר להבחין בתנועה החברתית-ערכית שחלה בחברה בישראל במהלך הזמן. ראשית, האינטראקציה המנהיגותית בין הרמטכ"ל לפקודיו התעצבה עם השנים באופן שונה, בדרך שהמנהיג מתחייב לדברים מסוימים מול פקודיו, ולא רק דורש. שנית, נמצא שעם הזמן השיח שמתקיים על האויב התמתן בעוצמותיו. שלישית, במהלך השנים התרחבה ההתייחסות של הרמטכ"ל לנופלים מקרב כוחותינו. רביעית, במהלך השנים התפתח נרטיב של ביקורת עצמית של הארגון הצבאי כלפי עצמו, והרמטכ"ל עצמו מהדהד זאת בדבריו. הטענה המרכזית במאמר היא שתמות אלה משקפות מגמות של שינויים תפיסתיים וערכיים בחברה בישראל, ולכן ניתוח דברי הרמטכ"ל יכול להניב הבנות הן לגבי המנהיגות הצבאית הבכירה, והן ביחס לחברה בישראל