מציג עמוד 5 מתוך 1555 תוצאות
בקרב המפקדים והחוקרים של מלחמת יום הכיפורים - הן הישראלים והן המצרים - ישנה מחלוקת עמוקה בנוגע לשאלה אילו יעדים רצו המצרים להשיג במתקפת 14 באוקטובר 1973. השאלה המרכזית היא אם המתקפה הזאת הייתה מאמץ אמיתי של המצרים להגיע למעברי ההרים בסיני ואף מעבר להם - בהתאם לתוכנית המלחמה שלהם - או שמדובר היה במראית עין של מאמץ אופנסיבי שנועד רק לרצות את הסורים
מהן המתודולוגיות העכשוויות לחקירת מלחמה, מיהו המפקד הכותב, האם יש הגדרה למלחמה, ואיך חוקרים אותה כשהארכיונים של הצד השני סגורים בפניך? ריאיון מערכות עם שניים מראשי מחלקת היסטוריה של צה"ל, בעבר ובהווה, שמספקים לצבא מידע חיוני על מה שהיה לצורך התנהלות עתידית
הוספת עקרון הגמישות לעקרונות המלחמה של צה"ל תעביר מסר חד וברור למפקדים בצבא בנוגע לדרך שבה יש לבנות את הכוח, לתכנן מבצעים ולהפעיל את הכוח
צה"ל יכול ללמוד רבות מהמלחמה באוקראינה בהקשר הטקטי של הפעלת כוחות יבשה, אוויר וים, ובהקשרים מערכתיים ואסטרטגיים. המלחמה באוקראינה מאפשרת מבט מפוכח לעבר עולם המלחמה שככל הנראה עדיין לא השתנה רבות מעידן המלחמות של המאה ה־20
תיקוף של רשימת עקרונות מלחמה בהתאם לאתגרי העת הנוכחית הוא דיון קשה ומעמיק. מאחר שאין פתרון מוחלט לניסוח רשימת עקרונות מלחמה, הפעלה שלהם והתאמתם לעידן הנוכחי הם לב ליבה של אומנות המלחמה
משחקי מלחמה הם מתודולוגיה לבחינת רעיונות, תפיסות ותורות לחימה, תוכניות מבצעיות וקבלת החלטות. הם מעודדים חשיבה ביקורתית והערכת יכולות. בעוד שבהשתלמויות מקצועיות שנערכות בצה"ל הולך וגובר השימוש במשחקי מלחמה מבוססי סימולטורים, חלק מהכשרות הפיקוד והמטה מצויות הרחק מאחור
ספר זה מבקש לשפוך אור על המתודולוגיה הנחבאת של תיאוריית המלחמה הכללית, באמצעות בחינה היסטורית של תיאורטיקנים צבאיים, תחומי התמחותם והמלחמות שחקרו. הניתוח בספר מחלץ את המתודולוגיה שמאחורי התיאוריה, ומאפשר הבנה טובה יותר של מאפייני המלחמה ומרכיביה. כמו כן הוא חושף הטיות בתיאוריות העבר, ומספק בסיס להערכתן וליצירת גישה מקיפה יותר בעתיד
הגם שיש בספר נושאים במחלוקת, ספרו של בנג'ו תורם נדבך חשוב נוסף להתמצאות בתופעת המלחמה. חידוד הדמיון, יכולת ההשלכה והלמידה, כיצד מצביאים ומפקדים מימשו פוטנציאל, גישרו על־פני מתחים ופתרו בעיות מורכבות – חשובים לסל הכלים לא פחות מהסבר תיאורטי מנומק ואולי אף יותר מכך
צה"ל יכול ללמוד רבות מהמלחמה באוקראינה בהקשר הטקטי של הפעלת כוחות יבשה, אוויר וים, ובהקשרים מערכתיים ואסטרטגיים. המלחמה באוקראינה מאפשרת מבט מפוכח לעבר עולם המלחמה שככל הנראה עדיין לא השתנה רבות מעידן המלחמות של המאה ה־20
אמנם מוקדם עדיין לדעת מה תהיה השפעתם של אירועי המלחמה באוקראינה על החברות בעולם המערבי ועל ישראל בטווח הארוך, אולם ניתן להעריך שאנחנו כבר מצויים בעיבורו של שינוי מהותי שצפוי להשפיע על שלושה מעגלים שבהם מתקיים קשר הדוק ביחסי צבא-חברה: המישור הגלובלי, היחסים הבין־לאומיים והיחסים בין החברה הישראלית לצבאה