הרומן מתחדש?

בין ישראל לצרפת מתקיימים שיתוף פעולה ביטחוני מחד ותחרות מאידך בשלושה תחומים מרכזיים: מל"טים, טילים וחלל. אך בניגוד ליחסים הביטחוניים ששררו עד 1967 הפעם ישראל לא רק מקבלת, אלא גם נותנת

מכשולים בדרך להקמת מנגנון בקרה אזורי

השקפותיה של ישראל בנוגעי להפצת טילים בליסטיים בעידן השלום-גם או יושג שלום כולל במזרח התיכון, יהיה זה שלום חמוש, המבוסס על התרעה בתחום הטילים והנשק הלא קונוונציונאלי, הסיכוי להגיע בעתיד הנראה לעין להסכם אפקטיבי לפירוק נשק זה נראה קלוש

האתוס של צה"ל

מאז מלחמת יום הכיפורים הולך ומאבד צה"ל את מקומו המרכזי בחברה הישראלית. תרמו לכך לא רק המחדל של 1973 ומלחמות לא פופולריות דוגמת של"ג והאינתיפאדה, אלא גם שינויים עמוקים בערכיה ובראיית העולם של החברה הישראלית. כיום אנו נמצאים בעיצומו של גיבוש מחדש של אופי היחסים בין החברה בישראל לצבא שלה

"עין לציון דומיה": הצורך בהשתנות האיסוף הקרבי הנייד

העיסוק באיסוף הנייח ברמת האוגדה, החטיבות והגדוד במחלקות ההגנה הוא ליבתי ויישמר ללא קשר למפקדים. לעומת זאת, האיסוף הנייד אינו נושא המצוי בליבת ההגנה, והוא עשוי שלא להביא תוצר וערך מבצעי איכותי אם מפקדים לא יאפשרו יוזמה ואומץ לב. יש להפוך את הצוותים הלוחמים לרגל נוספת בהגנה, בדומה לאיסוף הנייח

טילים, כטמ"מים ורקטות במערכה האווירית באוקראינה

המערך הלוגיסטי בשדה הקרב

במלחמה הבאה יוטל עומס עצום על מערך הלוגיסטיקה גם משום שצה"ל יחתור להכרעה באמצעות מהלכי תמרון עמוקים - מה שיצריך העברת אספקה לכוחות הלוחמים בשטחים עוינים - וגם משום שהעורף הלוגיסטי יהיה נתון לאש כבדה של טילים ושל רקטות. המאמר סוקר כיצד מתכונן מערך הלוגיסטיקה לאתגר הכפול הזה

הארכיטקטורה של מלחמות המאה ה-21

אויביה של ישראל מבססים את תורת הלחימה שלהם על שימוש מסיבי בטילים בליסטיים וברקטות, במטעני צד ובטרור של מתאבדים וכן על הפעלת כוחות קומנדו קטנים ומבוזרים המצוידים בטילי נ"ט ונ"מ ומפעילים אש מתוך מתחמים עירוניים

למידה ישראלית מהניסיון הסובייטי בבנייתו ובהפעלתו של מערך אסטרטגי להגנה נגד טילים

טילים ונשק אטומי

טילים בקובה