מציג עמוד 46 מתוך 3017 תוצאות
בחורף של 1939–1940 תקפה ברית־המועצות (168.5 תושבים) את פינלנד (3.6 מיליון תושבים) כדי להשתלט על שטחים אסטרטגיים ולהפוך אותה לרפובליקה עממית סובייטית. בעזרת תורת לחימה טובה, הכנות דקדקניות והרבה נחישות הצליחו הפינים לבלום את הצבא האדום במשך יותר משלושה חודשים ולהסב לו אבדות כבדות. בסופו של דבר אומנם איבדה פינלנד שטחים, אבל שמרה על עצמאותה
לכאורה אימץ צה"ל את תפיסת הפיקוד מוכוון ה מ ש י מ ה , א ך ב פ ו ע ל ה ו א מ ת ק ש ה מ א ו ד ליישמה. אחת הסיבות המרכזיות לקושי הזה היא שתהליך ההכשרה של הקצינים הזוטרים ב צ ה " ל כ מ ע ט ש א י נ ו כולל לימוד של תופעת המלחמה ושל היסטוריה צבאית, שהם למעשה יסודות המקצוע הצבאי
המכללה לפיקוד טקטי (מלט"ק) היא ניסיון להנהיג שינוי משמעותי בהכשרת מפקדים בכוחות היבשה. המאמר מצביע על גישות שונות בתפיסת מפקדים בכוחות היבשה את המכללה ואת המקצוע הצבאי
כדי שכוחות יפעלו בשילוביות מלאה - כמו ב“עופרת יצוקה“ - יש לבנות את המערכת המשולבת ולאמץ זמן רב לפני הלחימה פרקטיקות של עבודה משותפת בקרב כל הכוחות והמפקדות שמרכיבים אותה
הספר ”לוחמי קו המים והאש“ על מלחמת ההתשה אינו מצליח להמחיש את העומס ואת הקושי הכמעט בלתי אפשריים שאיתם התמודדו המפקדים והחיילים
כדי לבסס את יתרונו האיכותי משקיע כיום צה"ל בעיקר בתחום הטכנולוגיה ולעומת זאת משקיע פחות מדי בתחום הפיקוד. זו טעות, שכן היתרון הטכנולוגי הוא שברירי, ואילו היתרון בתחום הפיקוד הוא יציב וקבוע הרבה יותר
ב-1953 היה צה"ל במשבר עמוק: יכולתו המבצעית הייתה לקויה, ציודו היה דל, המורל של לוחמיו היה ירוד. שיקום הצבא הוטל על רב-אלוף מרדכי מקלף. בסדרה של דיונים דרמטיים ושל צעדים אמיצים הוא סלל את הדרך לבניית צה"ל מודרני ויעיל שהפגין את יכולותיו במלחמת סיני ובמלחמת ששת הימים
המודיעין והקברניט מצויים במעין סימביוזה: הם זקוקים זה לזה לצורך תפקודם התקין. המאמר מנתח את חובותיהם ההדדיים ומסביר כיצד הם יכולים להימנע מקצרים בתקשורת ביניהם שעלולים לחולל נזקים כבדים