הארגון הצבאי כ"הימאי האבוד"

השיעים נגד הסונים - השסע הפנים האסלאמי

שקיעת הלאומיות ועליית כוחה של הדת במזרח התיכון דחקו הצידה במידת מה את מאבקי הכוח הישנים בין המדינות ועוררו מחדש מאבק היסטורי מר הרבה יותר: בין האסלאם השיעי לאסלאם הסוני. המאמר מסביר כיצד נולד השסע העמוק הזה וכיצד הוא מעצב את פני המזרח התיכון

70 שנה למלחמת החורף - גוליית ניצח אבל בקושי

בחורף של 1939–1940 תקפה ברית־המועצות (168.5 תושבים) את פינלנד (3.6 מיליון תושבים) כדי להשתלט על שטחים אסטרטגיים ולהפוך אותה לרפובליקה עממית סובייטית. בעזרת תורת לחימה טובה, הכנות דקדקניות והרבה נחישות הצליחו הפינים לבלום את הצבא האדום במשך יותר משלושה חודשים ולהסב לו אבדות כבדות. בסופו של דבר אומנם איבדה פינלנד שטחים, אבל שמרה על עצמאותה

כשהצבא לוקה באמנזיה

איבוד ידע ומיומנות בתחומים צבאיים הוא מחלה קשה שתוקפת צבאות רבים. צה"ל לקה בה לפחות פעמיים: לפני מלחמת יום הכיפורים הוא איבד ידע ומיומנות בתחום של קרב ההגנה ולפני מלחמת לבנון השנייה - בתחום של ביצוע תמרון יבשתי רחב היקף. המאמר מסביר כיצד ניתן להתחסן מפני המחלה הזאת

הפסיקה הצבאית ביחידה - דגשים ראשוניים

על רב של יחידה צבאית לראות את עצמו רב של קהילה שבה חברים אנשים בעלי אמונות ודעות שונות, ולכן בפסיקותיו עליו לפעול למען חיזוקה של תחושת האחדות ביחידה. בכך יסייע לה למלא את משימותיה כנדרש

המקצוע הצבאי - בין מקצוע אקדמי למקצוע מעשי

הקצינים בצה"ל מחונכים לחשוב באופן מאוד מעשי ומתקשים לראות את התועלת שבלימודים אקדמיים. הדרך לשנות את גישתם זו היא להוכיח להם שיש לכך ערך מאוד מעשי לעיסוקם היום-יומי

בהם יותר מכול

הדוקטרינה הצבאית של סוריה והאמצעים למימושה

בשיח הצה"לי קיימת הדעה שלפיה סוריה תנסה במלחמת עתידית נגד ישראל לנהל מערכה א-סימטרית. הגישה הזאת מספקת תיאור שטחי מאוד של המציאות

הידע הצבאי כבסיס להסדרת מרחב השיח ולחולשת הפיקוח האזרחי במציאות של עימות מוגבל

תם עידן אגרנט

לקחי יום הכיפורים הפכו לאבן ריחיים על תהליכי ההתעדכנות של אמ"ן, ובחלק מהמקרים הם בולמים פריצה מתחייבת של קבעונות. כדי להתקדם על אמ"ן להניח מאחוריו את טראומת יום הכיפורים, להפסיק להציבה כמגדלור לעשייתו, לשלב את הלקחים הרלוונטיים ממנה בתוך השיח המודיעיני המעודכן ולתחם את העיסוק בכך שתהיה מרכיב אחד - גם אם מרכזי - במורשת שלו