מציג עמוד 42 מתוך 578 תוצאות
היינו רוצים ליצור סטנדרט בידע המקצועי על־פי רמת הקצין - היסטוריה צבאית וידיעת התו"ל - כדי לחצות את הקו מקצין שממלא את תפקידו, לקצין שהטמיע במהלך ההכשרה את מגוון הכלים והאמצעים שהעמידו לרשותו, ומאפשרים לו למלא את ייעודו בשדה הקרב
המצב הנוכחי שבו חיילי תקשוב מגיעים לשמ"פ ורודפים אחרי הטכנולוגיה הבאה מותיר אותם אנלוגיים בעולם דיגיטלי. הפיכתם ל"טייסי תקשוב", שעובדים עם ספר סד"פים כאשר הם מגיעים לטפל בתקלה, תייצר שפה משותפת לכולם ותהפוך את צה"ל לארגון לומד
חוסר העיסוק ברוח הלחימה ובמוסריותה מהווים איום ממשי על יכולתו של צה"ל לנצח. ההיסטוריה לימדה אותנו שסד"כ גדול ואיכות האמל"ח אינם ערובה לניצחון כאשר אליהם לא מתלווה רוח לחימה. לאור זאת מוטלת החובה על מפקדי צה"ל במערך הלוחם ובמערך תומך הלחימה לעסוק בנושאים אלו באופן סדור ובצורה שוטפת
ברט לינדברג וז'אן קולברג, מדענים ממכון הסייבר של הצבא האמריקני בווסט־פוינט, שמים זרקור על נושא המציאות הרבודה בהקשר של קרב, וטוענים כי מדובר בתהליך ארוך שנמצא רק בשלבי הוכחת היתכנות וכי שימוש הטכנולוגיה בקרב עודנו מוטל בספק
רבים הכותבים ששוללים את נושא הכניסה הקרקעית, כל אחד וסיבותיו. ואולם רק קרב מגע, התחככות בתוך שטח הלחימה, רק בו קיים סממן ההכרעה
בצה"ל מחויבים לאמץ שיטות פעולה חדשניות כדי לקדם תהליכי בניין כוח בצורה מהירה, חדשנית ורלוונטית. המאמר מציע מתודת עבודה שיכולה להניב תוצאות מהירות, מדויקות ורלוונטיות לצרכים והאיומים השונים
חשוב שלצה"ל כמו לצבאות אחרים יהיו כוחות מיוחדים, אבל אם ללמוד מהעבר ובטח ממלחמת יום הכיפורים שבה מתמקד המאמר, ריבוי יחידות מיוחדות בא על חשבון הצבא הקרבי "הרגיל" שהוא בפועל הנושא בנטל והמביא לנו את ההכרעה
"כל מפקד אשר יטען שהוא עסוק מכדי לקרוא, ימלא שקים בגופות חייליו" (גנרל ג'ים מאטיס) "קרבות בכף היד" הוא מיזם משותף למחלקת מת"ת בזרוע היבשה ולמכללה לפיקוד הטקטי שבמכללות הצבאיות. בבסיס המיזם קיימת ההבנה כי לימוד לקחים מקרבות קלסיים והטמעתם הם חלק מהותי מאמנות המלחמה
"כל מפקד אשר יטען שהוא עסוק מכדי לקרוא, ימלא שקים בגופות חייליו" (גנרל ג'ים מאטיס) "קרבות בכף היד" הוא מיזם משותף למחלקת מת"ת בזרוע היבשה ולמכללה לפיקוד הטקטי שבמכללות הצבאיות. בבסיס המיזם קיימת ההבנה כי לימוד לקחים מקרבות קלסיים והטמעתם הם חלק מהותי מאמנות המלחמה
המלחמה בקורונה אינה בוחלת בשום גישה לשם השגת המטרה - ניצחון מוחלט על המגפה. בכך היא מהדהדת את טענתו של הפילוסוף האמריקני מייקל וולצר, שלפיה השאלה אם לצבא יש מטרה צודקת למלחמה, אינה מהותית לשאלה איך על הצבא לנהל את מלחמתו?