זמן תודעה

בעידן שבו כמעט כל אירוע מבצעי מצולם ומשודר, חלק גדול מהמאמץ בתחום של לוחמת התודעה יוקדש במלחמות העתיד להמחשת ההישגים בזמן אמת

זה הצבא שאנחנו רוצים?

צה”ל כפי שעולה מספרו של עמוס הראל הוא צבא שאינו מעריך את תרומת החיכוך הקרבי להתפתחות של רוח החיילים והמפקדים. עמוס הראל, ”תדע כל אם עברייה - קווים לדמותו של צה”ל החדש” (כנרת זמורה ביתן, 2013)

האם נעלמה הדבקות במשימה?

ערכי היסוד של צה"ל השתנו מאוד בשנים האחרונות והותירו חיילים ומפקדים נבוכים: למשל, כשמדברים על דבקות במשימה - לאיזו משימה מתכוונים בעצם? להשגת היעד הצבאי? למינימום נפגעים בצידנו ואצל האויב?

משחק מלחמה - טשטוש מושגים וסכנת חיים

מאז העת העתיקה נטו לוחמים לראות בלחימה סוג של משחק, שהרי הן המשחק והן הלחימה מכניסים את המשתתפים בהם למצב של אקסטזה ושל נטילת סיכונים. הדבר בא לידי ביטוי באסון צאלים ב' במסגרת אימון שנכלל בו ”משחקון”

לקחי מלחמת לבנון השלישית

סביר להניח שרבים מלקחי מלחמת לבנון השלישית - אם וכאשר תפרוץ - יהיו דומים מאוד ללקחי מלחמת לבנון השנייה והראשונה. מדוע לא מצליח צה"ל ליישם כראוי את לקחי מלחמותיו

מחינוך למצוינות אל נכות מנהיגותית

בהמשך להנחיית הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, כי יש להפיץ לכלל אנשי הקבע ביחידה מאמר קריאה אחד ברבעון, ממליץ מפקד המכללה הבין־זרועית לפיקוד ומטה, תא"ל רפי מילוא, על מאמרו של אלוף (מיל') גרשון הכהן, לשעבר מפקד המכללות הצבאיות, שהתפרסם בגיליון 457 של מערכות

הקדמה

מבוא

פרק שני: פיקוד ואיתנות קרבית ביחידות השדה

פרק שלישי: "אחרַי" בשגרה — הנעת פקודים לביצוע משימות