מציג עמוד 40 מתוך 605 תוצאות
"בית וגן" – ניתוח הפעילות הצבאית והמלצות להמשך / מאמר מאת מפקד המכללות הצבאיות היוצא, אלוף איתי וירוב, על הפעולה בעומק – הפוטנציאל לניצחון מזהיר אל מול כישלון מהדהד / לחימה בשטח בנוי בעידן הטנק והמטוס, טקטיקות של צמצום מרחק בין עמדות ועוד בקרב סטלינגרד / 1153 שנים ללידתו של אל־מהדי, האמאם ה־12, והקשר לאיראן שחפצה בהגמוניה כלל עולמית / 74 שנים לסוף מלחמת העצמאות – חזרה לגיליון מיוחד ולמאמר שמחבר מיתוס שנופץ
לחימה ליניארית, לחימת תודעה, הגנת הכוח והפעולה בעומק כאלמנט הכרעתי / כלים שלובים, הפרק השני: בניין כוח צה"ל וחילות השדה ממלחמת יום הכיפורים ועד מבצע של"ג / על בחירת יעדים, ירח דבש וגרעין: 78 שנים להטלת פצצות האטום על הירושימה ונגסקי / ההיסטוריה מתחרזת – התשעה מול מב"ם, מקבילות ולקחים במלאת 53 שנים לסיום מלחמת ההתשה / הזווית התעשייתית בבניין הכוח, החייל כדוגמה
לכל התרחשות שאירעה בגזרת הגדוד התאמנו והוכשרנו בעבר. לצד זאת, החיכוך עם האויב יצר סביבה מבצעית שאליה נדרשנו להסתגל במהירות. פעולתו של גדוד 202 במבצע "צוק איתן" מדגימה באופן ברור כי היצמדות לתורה ולעקרונות הנלמדים בצה"ל, בשילוב תהליך הכנות יסודי ומקצועי ולכידות יחידתית, יכולים להביא להצלחה בשדה הקרב
"בכל המלחמות והמבצעים שהשתתפתי, מעולם לא ראיתי למידה מבצעית שיטתית כמו שנעשית עכשיו בכל הרמות - מרמת הפלוגה ועד לרמת החטיבה. הלמידה קורית בכל יום וגם אם יש קושי פיזי לאנשים להגיע היא מתבצעת בדרכים שונות, והלקחים עוברים הלאה". סא"ל אושיק אזולאי, קצין הלמידה של חטיבת הנח"ל, בריאיון ל"קול המערכות" על מה מאפיין את החטיבה בלחימה הנוכחית ועל הלמידה המבצעית של החטיבה במלחמה
המגזין השבועי של "מערכות" ממשיך במתכונת שונה על רקע מלחמת "חרבות ברזל". והפעם: מאמר על הכרעה, ניצחון, תמרון ושחיקה / פודקסט על פעילות חיל הלוגיסטיקה במלחמה / מאמר על הנגדים הלוחמים / פודקסט על הלמידה המבצעית של חטיבת הנח"ל / מדוע לא מצליח צה"ל ליישם כראוי את לקחי מלחמותיו? "מערכות" מחזק את הלוחמים, מרכין ראש לזכר הנופלים, מאחל החלמה לפצועים ומייחל לחזרת החטופים בהקדם
הנשק המדויק, שבאמצעותו ניתן לתקוף מטרות איכות בכל העומק המערכתי, מחייב תורה צבאית חדשה, שתאפשר לנצלו במורה המיטבית, בהעדר תורה כזאת הוא יאבד את ערכו- ממש כפי שהטנקים היו חסרי ערך אצל הצרפתים והבריטים בשלבים הראשונים של מלחמת העולם השנייה, משום שלא גובשה עבורם תורת הפעלה מיוחדת, אלא הם פוזרו כאמצעי עזר בין יחידות החי"ר
בגלל ההיבטים ההייטקיים שלה נוטה ישראל לראות את עצמה כמהדורה מזרח תיכונית של ארצות־הברית, ולכן היא מתמקדת במיוחד בלקחים שהפיקו האמריקנים מהפעלת כוחותיהם במלחמת המפרץ. אבל האמת היא שמבחינת רבות - למשל האפשרות לתקוף אותה מכל כיוון שהוא - דומה ישראל לעיראק הרבה יותר מאשר לארצות־הברית, ולכן לא כדאי לזנוח גם את הלקחים שניתן להפיק מדרך הפעלתם של הכוחות העיראקיים
עד לאחרונה תמרנו כוחות צה"ל ברצועת עזה. בה בעת צריך להתכונן למלחמה בצפון, אם תבוא. הספר אתי מלבנון יצא לאור לפני למעלה משלושה עשורים, אך את עיקר הלקחים ממנו – קרקע, עצמאות הכוחות, פיקוד משימה (ופיקוד מלפנים) ותחבולה – אפשר לקחת למלחמה ברצועת עזה כדי להצליח במלחמה בלבנון